 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי גם בגלל העיתוי שבו הוא תופס אותי. מדהים איך שהרגשות האלה כל כך עמוקים וחזקים כל פעם מחדש, ולמרות שכבר ביטאו את זה כל כך הרבה פעמים, זה כל פעם אחרת, זה תמיד ייחודי כל כך. אם רק אפשר לשמור על זה לאורך זמן, אז זה מה שאני רוצה, עם כל הכאב והתוגה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש בשני השירים אוסף של מילים יפות המנעימות את הקריאה, וביחד עם זה, תחושתי היא שיש בהם נסיון לדחוס קצת יותר מדי לתוך פורמאט שהוא מוגבל מטבעו. ובכלל, מישהו (לא זכור לי מי, ואולי טוב שכך) אמר ששירי אהבה של נשים צעירות הם כולם אותו הדבר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא דומה לשום דבר שראיתי. באופן כללי אני לא מסכים איתך. לתחושתי, המחמאה שלך "יש בשני השירים אוסף של מילים יפות המנעימות את הקריאה" למרות שהיא ודאי כנה, אינה עושה חסד עם השירים. משתמע מכך כאילו יש בהם רק "מילים יפות", שאינן מתחברות לשירים, וזה ממש לא נכון לדעתי. אני בכוונה נמנע מלדבר במונחים של שיר טוב או לא טוב, אני מדבר על חווית הקריאה עצמה. נראה לי שאולי ביום יום העמוס קשה (גם לי) למצוא את הזמן והכוחות לקרוא שיר לעומק ולרוחב, כמו שצריך לקרוא (ואלה באמת שירים ארוכים), אבל כדאי. אולי אפשר הפעם לדחות בכמה דקות את האנליזה והשיפוט ופשוט לחוות? ואולי אני פשוט קצת סנטימנטלי בימים האחרונים. ולמען הסר ספק, אני לא כותבת השיר, וגם לא מכיר אותה אישית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |