|
||||
|
||||
אכן, השיר יפה מאוד ובנוי היטב. ניכר שהושקע בו עמל רב. יש משהו שמטריד אותי מזה זמן רב, והשיר הזה כנראה הביא אותי לבטא אותו. אני מחפש שירה חדשה, לא במובן ז'אנרי אלא במובן של חידוש, עשיית דבר מה שלא נעשה קודם. לצערי, מאז שירתו של אבידן (שבאופן טבעי עלתה לדיון כאן בתגובות קודמות), שבעיני המריצה את השירה העברית לחלוטין, איני מצליח למצוא משהו חדש, בוטה, מתרה וחתרני. עם כל הכבוד למשוררים הקיימים, שרבים מהם ברוכי כשרון, איני מוצא טעם בהמשך קיומה של שירה "עשויה היטב", "מודעת לעצמה" או "מתכתבת". אולי זו גם הסיבה שהניקוד כה מפריע לקוראים רבים - יש בו משהו אנכרוניסטי; שיר עם מצלול מיוחד אינו זקוק לניקוד, לטעמי. הניקוד אמנם מבהיר דברים, אך באותה מידה שולל מהם סוג של ישירות או של עזות. אני איני מדבר בניקוד. רגשותי אינם מנוקדים, ואם שיר נכתב במקור שלא בחרוזים, האם לא יהיה זה חוסר טעם להתעקש ולנקדו? אך אני סוטה מהעניין, שהובהר לפני לא מעט שורות. ולא, אין לי דוגמה להביא, ואם נראה למישהו כי דברי מכוונים לשום מקום, ייתכן שהוא צודק, ואכן מוצתה האמנות. |
|
||||
|
||||
כמובן שהמדובר בניקוד ולא בחרוזים בשורה הלפני אחרונה בפסקה הלפני אחרונה.מובטח כי ייעשה בדק בית. |
|
||||
|
||||
אתה מחבר כמובן מאליו "חדש, בוטה, מתרה וחתרני" אבל לא כך הוא. האם חדשנותו הפואטית של אבידן הייתה זוכה להדים כה רבים אלמלא היה תוכן שיריו בוטה ומתגרה עד כדי כך? אני חושב שלא. אבידן היה משורר מוכשר מאוד, אם כי לא אהוב עלי במיוחד, ואכן יש לו תרומה חשובה להתפתחות השירה וחדשנותו (עד כמה שחדשנות חשובה והדבר נתון למלחלוקת) אכן בעלת חשיבות, אולם נראה לי כי היה בולט פחות אם לא היה כה בוטה גם בשיריו וגם בהדים שעורר בחיים האמיתיים. נראה לי כי רבים נופלים במלכודת שיריו של אבידן. כלומר, לא ששיריו אינם ראויים כשלעצמם, אלא שרבים נוהים אחר הבוטות המתגרה שבהם ומבחינים פחות באיכויות השיריות שלהם. טכניקת הכתיבה שלו גם היא בהחלט מעניינת ובעלת משקל ולכן הוא משורר שראוי לבחינה מעמיקה גם ללא קשר לתוכן המושך-לקרוא של שיריו. וחבל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |