 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בחיפה (בהדר) יש שני ''נגנים'' קבועים שמשתמשים באורגן-צעצוע זול עם כפתור לנגינה אוטומטית (כתריסר תוים שחוזרים על עצמם שוב ושוב). יושב לו אדם, בוהה בחלל האוויר, אפילו לא טורח לבקש נדבה ומחזיק אורגן שמיצר עצמאית צלילים טורדניים יותר מהרינגטון המצוי. קשה לי להחליט אם זה עצוב, מרגיז או מעורר חמלה. אפילו אם אני מחליט להתרגז, קשה לי להחליט על מי - על הקבצן שלא נוקף אצבע (ולו למראית עין) כדי להרויח את לחמו או על החברה שחסה על חסרי המזל, רק בתנאי שהם כשרוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לראות את זה כבדיחה, אולי אפילו מוצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבצנות פוסט מודרנית, כאילו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, סתם בדיחה. מוצלחת. של קבצן. בזמן ולצורך מלאכת קיבוץ הנדבות. אם ממש מתעקשים, אפשר ''אמנות אוונגרדית''. אבל ''פוסט מודרנית'' - רק כשאקדח מוצמד לרקה. וגם אז, מומלץ לדרוש קודם הוכחה שהוא אמיתי וטעון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |