 |
|
 |
||
|
||||
 |
משיחות עם כמה אנשים שנוגעים בגנטיקה, דיאגנוסטיקה ופיתוח תרופות בחיי היום יום שלהם הבנתי שהגל הראשון של פיתוחים יהיה בעיקר דיאגנוסטי. ההסבר שהוצע היה שפיתוח תרופות הוא תהליך ארוך ויקר בעוד שפיתוח כלים דיאגנוסטיים, באופן יחסי, הוא תהליך מהיר יותר וזול יותר. מאחר שפרוייקט הגנום מתמקד בראש ובראשונה ב DNA, הענף הראשון בדיאגנוסטיקה שצפוי לפרוח כתוצאה מהגל הזה הוא כנראה דיאגנוסטיקה מבוססת DNA [הערה: שווה לומר שדיאגנוסטיקה מבוססת DNA היא רק ענף אחד, אפילו לא המוביל, בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית]. הטכנולוגיה המובילה בדיאגנוסטיקה מבוססת DNA היא real-time PCR, שהיא טכנולוגיה מודולרית וורסטילית כל כך שתהליך הסטנדרטיזציה שלה לוקח המון זמן. אחד המרכיבים הנחוצים לתהליך הסטנדרטיזציה של פרוצדורה דיאגנוסטית הוא בקרת איכות. בתור אחד שעוסק בדיוק בתחום הזה, אני מקווה שיצא לי לתרום את שני הסנט שלי לתהליך :) ------------------------------------------------ גילוי נאות: לכותב הודעה זאת יש אינטרסים כלכליים בתחום בקרת איכות ל real-time PCR ------------------------------------------------ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שיש סיכוי שלאור ההתפתחות הצפויה בתחום הסטנדרטיזציה של הטכנולוגיה המודולרית הוורסטילית של הפרוצדורה של דיאגנוסטיקה מבוססת DNA, תוכלו להתחיל לדבר עברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארמית משובצת פרסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההערה :) real-time PCR היא שיטה לכימות חומר גנטי (DNA ו RNA). לשיטה יש כמה עקרונות בסיסיים שניתנים לשינוי ולחיבור עם שיטות אחרות ולכן היא משמשת בהרבה אפליקציות. לדוגמה, באמצעות real-time PCR ניתן לבדוק רמת התבטאות של גנים, כלומר איזה הוראות הפעלה גרעין התא נותן לתא. באותה טכנולוגיה , עם שינוי מסויים, ניתן לדעת אם התא הוסיף כל מיני דברים על ה DNA (לדוגמה שייר שנקרא מתיל) ובכך משפיע על הנגישות של אותם אזורים למערכות שונות בתא. או באמצעות שינוי אחר ניתן לדעת איזה מופע של גן מסויים קיים בגנום של אדם מסויים. בגלל הגמישות הזאת של טכנולוגיית הבסיס (real-time PCR) יש קושי משמעותי בסטנדרטיזציה ולכן גם כניסה איטית של הטכנולוגיה לשימוש שיגרתי. החברה שאני עובד בה מתמקדת בפיתוח כלים לבקרת איכות ל real-time PCR, ולכן בעצם אמורה לעזור בתהליך הסטנדטיזציה הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, לא התכוונתי להטריח אותך כל כך, רק לרמוז שלחלק ניכר מהמילים במשפט ההוא שכתבתי יש חלופות נוחות בעברית (סטנדרטיזציה = תקינה; וורסטילי = מגוון; פרוצדורה = הליך; דיאגנוסטיקה = אבחון; DNA סתם אפשר לכתוב דנ"א; ואם אנחנו כבר בשוונג - אפליקציות = יישומים1). 1 יש מילים עבריות נפוצות לטכנולוגיה ומודולרי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני מכיר, אבל זה לא עולה כסף אז אפשר להמציא. מודולרי יכול להיות 'רכיבוני'. ולגבי טכנולוגיה, המונח מושרש מידי בשפה בשביל לנסות להמציא לו תחליף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעת שעצמיונים חורצניים הם בדרך כלל רכיבונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מה זה עצמיונים חורצניים? אפשר לעשות אותם על האש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אבל הם הרבה יותר טעימים כשהם מוקפצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 90047 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שעצמונים חרציוניים הם עצמים מופשטים, החורצנצניות שלהם דווקא נשמעות טעימה :( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכנולוגיה ומודולרי הן מילים בעברית, אפילו האקדמיה קיבלה אותן. לפעמים, אפשר להשתמש בפריק במקום במודולרי, ובאומנויות תעשייתיות במקום טכנולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: דיאגנוסטיקה מבוססת DNA יכולה לזהות רק מחלות/פגמים מולדים, או גם כאלו שהתפתחו במהלך החיים? באופן כללי, האם ה-DNA של אדם משתנה במהלך חייו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר אז יש מקום אחד שבו ה DNA של האדם בריא משתנה כתהליך טבעי ומכוון. מדובר על יצירת נוגדנים. תהליך יצירת הנוגדנים כרוך באירגון מחדש של קטעי DNA שונים. אבל אני מניח שאתה מתכוון לזיהוי של מוטציות שנוצרות במהלך החיים של אדם שהן לאו דווקא חלק מתהליך יצירת נוגדנים, למשל כמו בסרטן. אם לזה אתה מתכוון אז התשובה היא 'כן'.הגמישות של ה PCR מאפשרת לזהות ולכמת כמעט כל רצף של חומצת גרעין. לדוגמה, אחת האפליקציות של real-time PCR היא בזיהוי ובניטור לוקמיה. אבל זה שבאופן תאורטי ניתן לא אומר שגם תמיד מצליחים בשטח. אם תספק יותר פרטים אוכל לנסות לברר תשובה של ממש לגבי מקרה ספציפי שתרצה לבדוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרים כאלה יש צורך בתאי גזע לתיקון המוטציות בדנ"א? באנגליה יש טרנד לשמור את חבל הטבור העשיר בתאי גזע למקרים מסוימים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לפרובינציה הישראלית זה הגיע http://www.talachaim.co.il/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לא מזמן בן-דודי שעומד להפוך לאב צעיר שאל אותי אם כדאי להקפיא את התאים האלו. למטה מודבקת התשובה שכתבתי לו: היי ___, גם לי יצא לקרוא על הבנקים לדם עוברי. ההבטחה שלהם גדולה. היתרון הגדול של דם עוברי היא שהוא מכיל תאי גזע שיש להם פוטנציאל גדול לשמש בהמשך לטיפולים שכיום עוד לא קיימים. כשמקבלים החלטות באופן רציונאלי מקובל לשקול מצד אחד את הסיכוי לרווח כפול גודל הרווח, ומצד שני, את הסיכוי להפסד כפול גודל ההפסד. החשבון העיקרי שצריך לעשות כאן, לדעתי, הוא מה הסיכוי שזאת תהייה האלטרנטיבה היחידה ואולי הזולה לטיפול במחלות עתידיות. כי חשוב לזכור, כיום יש מעט מאוד מחלות שבאמת אפשר לטפל בהן באמצעות תרומת דם עוברי (לייתר ביטחון דבר עם ___ [הערה: גיסתו, רופאה]). אני לא מכיר אדם שיכול לחזות לאן יתפתח מדע הרפואה מעבר לכמה שנים בודדות (נגיד 5 שנים), כך שמידה רבה מדובר בהימור. עם זאת, אפשר לעשות מה שנקרא 'הימור אינטילגנטי'. מהמעט שאני מכיר בתחום אפשר לומר, שכבר היום יש כיווני מחקר רבים שעובדים על יצירת תאי גזע ממקורות שונים (כבד, מח עצם וכו'). מאחר ומספר רב של אנשים לא שומרים דם עוברי, ושמירת דם עוברי עולה כסף רב יש סיכוי טוב שהכיוונים האלו ימשיכו להתפתח כי יהיה להם שוק. למעשה, מבחינה כלכלית יש לכיוונים האלו עדיפות, כי אז הצלחת הטיפול לא מותנת בשמירת דם עוברי יקר. נקודה נוספת שצריך לשם אליה לב, כי היא בעלת משמעות כלכלית היא שצריך לשם לב שהבעלות על הדם העוברי היא של ההורים כאפוטרופוסים של הילד, ושל הילד מרגע שהוא הופך לבגיר, ולא של בנק הדם העוברי. שם לב גם שלא תצטרכו לשלם סכום שערורייתי על מעבר מבנק לבנק (כבר היום יש בנקים שונים כך שאפשר לשאול אותם כמה זה אמור לעלות). נקודה אחרונה, כל השקעה צריכה להיבחן לעומת האלטרנטיבות שלה. אם מדובר בהשקעה לזמן מאוד ארוך אז אולי ראוי להשוות את ההשקעה בבנק דם עוברי להשקעה בפנסייה. אם תפקידו לילדכם היקר את הכסף של הבנק העוברי בתוכנית פנסייה מהיום שהוא נולד (מאה? מאתיים שקל בחודש?), ושהוא יוכל לפדות אותה רק ביציאתו לפנסיה יש סיכוי מעולה שהסכום יגיע להרבה מאוד מאוד כסף בזכות משך הזמן הארוך והריבית דריבית. אני אסכם, בגלל טווח הזמן הארוך שלגביו ההחלטה אמורה להיות תקפה קשה לתת תשובה מראש לכל החיים. מה שאפשר לעשות זה להמר, להתחיל לשמור דם עוברי ולעכוב אחרי החידושים המדעיים והשוק. אם בעוד עשר שנים יסתבר שדם עוברי כבר לא כזה גליק גדול, תבינו שאפשר לסגור את האופציה. מה שתפסידו יהיה הכסף של העשר שנים האלו. זה כבר שיקול שלכם, אם אני הייתי צריך להחליט עבור הילד שלי, אולי הייתי מתייעץ עם אנשים שמתמחים בתאי גזע, ועל פי מה שהם יגידו לגבי כיווני מחקר עתידיים הייתי מקבל את ההחלטה לכמה שנים הקרובות. שיהיה לכם יום יפה ושלא תזדקקו לדם עוברי לעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין לעניין באותו עניין. נשים וגברים שעוברים ניתוח קוסמטי לשאיבת שומן שומרים את השומן למקרה שהם ירצו להישתמש בו כדי ליישר קמטים. מסתבר שאחת המנתחות הקוסמטיות המפורסמות ביותר היתה זהירה ודאגה לגנרטור חירום. בהפסקת החשמל הגדולה שהיתה בניו יורק לפני כמה שנים, זה הציל את 100 קילו השומן שנשמר במקרר שלה, לעומת רופאים ופצייטנטים אחרים שאיבדו סיכויי לטפל בקמטים שלהם עם השומן של עצמם. (הדברים שלומדים מהספרים של מורין דאוד...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהולכים להיות לה קמטים מאוד עמוקים אם היא שומרת 100 ק"ג שומן... אם כבר בנושא שמירת דגימות, אז אם הדגימות שלהם היו מאופסנות בבית חולים, הן קרוב לוודאי היו צולחות את הפסקת החשמל, וזה בגלל שלכל בית חולים סטנדרטי יש, או אמורה לפחות להיות, מערכת הספקת חשמל (גנרטור) לגיבוי במקרה של הפסקת חשמל חיצונית. אותה הספקת חשמל מגיעה גם למעבדות בבית החולים ולרשת הזאת, שהיא רשת חרום, מחוברים רק מכשירים שחייבים חשמל ללא הפסקה, בין השאר גם מקררים שבהם מאוחסנות כאלו דגימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד שימוש לשומן משאיבת שומן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עוד אחד: (והנה תמונה של התוצר: http://www.angelfire.com/film/makesoap// ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני רואה בעיני רוחי את קריימר, מגיע להחלטה שהמחיר אותו גובה הבנק הינו שערורייתי,אוסף כלי אחסון, ומוביל את הדם מבנק לבנק, והמזגן באוטו מתקלקל תוך כדי נסיעה, וכולי וכולי... אבקש את סליחתכם, אך לא יכולתי להתאפק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו ארגון מחדש של קטעי דנ"א, האם מתרחש רק בתאי B? או בכל גרעין בתא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
DNA *לא* מאורגן מחדש בכל תאי הגוף. אם זה רק בתאים שיוצרים נוגדנים? אני חושב שכן, אבל חלפו כל כך הרבה שנים מאז שלמדתי אימונולוגיה כך שאולי שווה לשאול מישהו אחר (גם כשלמדתי אימונולוגיה היה שווה לשאול מישהו אחר, אבל נעזוב את זה בצד). נדמה לי שלפני זמן מה ראיתי משהו שדומה לאירגון מחדש של DNA בתאי עצב (ב Science?), אבל אל תתפוס אותי במילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הדנ"א שיתשנה יהיה רק באותם תאים סרטניים - כלומר, לא יהיה ניתן לאתר את הגן הפגום אם יקחו דגימת דנ"א רגילה. וחשוב מכך: המוטציה לא תוכל לעבור לדור הבא, כי היא לא תגיע לתאי הזרע. לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |