|
||||
|
||||
מעניין יהיה פעם להפעיל מנוע חיפוש שימנה את אחוז המופעים של "איזדרכת" בשירה עברית מודרנית. דומה שהמנייריזם, כלומר השענות על אפקטים שגורים וברורים כתחליף למאמץ יוצר ופותר בעיות (כן, גם בשירה) אוכל כל חלקה טובה. דומה שיש פה שני שלבים עיקריים: א) מאמץ להפקה עצמית של איזה גוון ריגושי המעוגן באלמנטים תמטיים. ב) ברמת הפקת מבני השטח - נסיון עיצובי לצעדים "קולעי-אפקטים", כלומר שימוש במטפורה מוכרת, אך תוך גיוון מסויים השיר אינו חורג מהרמטיזציה של זמן מתכנס לנקודה. יש כאן מעין העצמה של ריגוש/הלך רוח נקודתיים, ללא התפתחות. אלי צודק במובן מסויים: מי שאין לו מה לאמר, שלא יבוא בתביעות לזמננו, שהוא המוצר היקר ביותר העומד לרשותנו. עד כמה שונה מבעיות (מ ו-ב בפתח) דו-מימדית ונקודתית בזמן זו משירה נוסח ט.ס. אליוט למשל. אך אין להמעיט מחשיבותם של במות שירה אלה למפגשים של בני נוער חביבים, וזווג זיווגים, בדומה למפגשים בבתי הכנסת הרפורמים בארה"ב. |
|
||||
|
||||
מדוע המכניזם של כתיבת ביקורת מנפק לעיתים קרובות טקסט שמָני, נטול פעלים, ולעיתים גם נטול משפטים? אני מתייחס בעיקר לשלב המנתח והמתאר תופעות בשיר (שם הטקסט הוא רזה וקשה, והופך את מושא הביקורת לשדוף), ולא לשלב השולל-קוטל (שם ייקרא דרור ללשון הדשנה). התופעה בולטת בעיקר בשורות 2-5. אולי אני טועה. |
|
||||
|
||||
The only difference is not in terms of verbs/nouns ratio but in redundancy level
and familiarity level The final conclusive sentences are 1)simply more redundant 2) .They address more familiar notions By that is meant also attitude-tone |
|
||||
|
||||
The title sounds like an excellent suggestion for a new Rock group - a name
well rooted in Israeli literature Unlike "tractor", "Isdarechet" does not seem to be rooted in "second order" reality of intellectual entities Rather, it refers directly to the "Halutzim" milieu So, the first name implies double-fold irony |
|
||||
|
||||
אני שוב מוצא את עצמי לא מחובר למושגים שציינת ומתקשה להבין. מהי מציאות מסדר שני? (אפשר בעברית?) |
|
||||
|
||||
I greatly appologize for not writing in Hebrew, since
at the moment I am "under" NT4 in English only. (Second order entities (or their ontological realm are entities that do not refer to objects in the world but rather, to conceptual objects that refer to the world Maybe more familiar concept for you may be "meta language" |
|
||||
|
||||
כלומר אם הבנתי נכון, אתה טוען ש"טרקטור" הוא, בנוסף למסמן של אותו כלי רכב/שטח/חפר, גם מסמן של אידיאות, תקופות, רגשות, ארץ ישראל, ירוק דהוי, עפר ואבק. כן, האזדרכת היא במובן זה אכן ראשונית יותר. הניתוח שלך חריף בעיני. :-) |
|
||||
|
||||
I said quite the opposite , Sir, stating clearly that "tractors" refers *directly* to objects in the world
and *not to concepts* about such objects in the world By stating that my analysis is hardly adequate to your taste, based on not understanding the obvious You make a very good point, but I am afraid I don't have much time now for further "Isdarechet" staff |
|
||||
|
||||
I see now that in the beginning of the 3rd line the order of "tractor" and "Isdarechet" came out reverted from what I had originally typed
There are many difficulties in typing in English here on every step |
|
||||
|
||||
I see now that in the beginning of the 3rd line of the comment "what's in a name?"
the order of "tractor" and "Isdarechet" reverted from what I had originally typed (which is also clear regarding the context) There seem to be problems writing English here, on every step |
|
||||
|
||||
כן, זו אולי הגדרה טובה יותר. הבחירה היא במשפט קצר, שורת סמיכויות יבשה, ממצה, חותכת במהירות את המציאות לפי מידות הכותב. אני חושב שזה מתוך סגנון שמנסה להישאר אניגמטי, או לפחות להיות קשה לפענוח. מובן שלא מדובר באניגמה בעלת מטען סמנטי מעודד-חשיבה (דוגמה פשוטה תהיה אולי אלתרמן, עם צימודים כמו "רחוב שותת שקיעות של פטל"), אלא סתם שימת מכשול בדרך אל המשמעות. אפשר להיות גם חכם וגם נהיר. אני גם מחכה לזה וגם מצפה לזה. :-) למה הכוונה ב"attitude-tone"? |
|
||||
|
||||
? What does it sound like
Tone of speech that conveys attitudes Apparently, attitudes are more familiar to comprehension than abstract concepts since they may *spontaneously* evoke sympathy or antipathy in straight forward way. Hence, being more energized by attitudes than by analysis, more associations are evoked and available to us by "spread of activation Naturally, evoking in yourself a stream of associations to abstract concepts- some less familiar or less habitual than others -demands *voluntary effort * |
|
||||
|
||||
גם האבחנה הזו חריפה בעיני, בכל הכבוד.. :-) אבל השאלה היא מה הלאה. האם אנאליזה חייבת להיות רזה, או שאפשר לנסח את התובנות האנליטיות כך ש-(1) הן תהיינה נהירות יותר; (2) הן תיטענה מבחינה רגשית ויהיה להן כוח מסביר (=משכנע?) טוב יותר. ובכלל, האם אנחנו שואפים לטקסט מסביר יותר או לטקסט משכנע יותר? |
|
||||
|
||||
You minorize my distinction which is
(:- presented above Yet your question "Ma Hal'aa is based on this very distinction That is, the distinction between emotional loading (in your words ) or emotional energization as I did put it). vs. sheer semantic or conceptual value based on it you make the distinction between explication (analysis) and conviction (emotional associative "power ) as if such dissociation is necessary here Yet I ask why you demonstrate such contempt and wave disregard for a distinction that motivates your further intellectual effort? Or maybe, my part was the effort. and you only continue with a line of thought that became available and easy to go further on with. Yet you scorned the originator of this line of thought Is it not a little unpolite, Sir, not to mention Barbaric and an act of intellectual ruffianism |
|
||||
|
||||
Yet let me understand , if you are not totally cynical
where you come from? Do you sense along Heideggerian lines, where strong existentially-relevant distinction between Poetic vitality and empty-soul technology is beyond your assault? Such that you regard what I say as some kind of impotent tool-oriented approach, which is impoverished of substantial staff? And that is the source of your existantially-waived contempt? All I can say is "what pure innocence |
|
||||
|
||||
נראה לי שאני לא מצליח כל כך להבין למה אתה מתכוון, ומראש אני בעמדת נחיתות מסוימת בהשוואה אליך בדיון כזה (כך נראה). מובן שהאנגלית לא תורמת, ונראה לי גם שהמדיום הזה אינו יכול לתמוך בדיון בסגנון הזה. אני מצטער אם הדברים שכתבתי נתפסו כחוסר נימוס; זו לא היתה כוונתי כלל ועיקר. אולי הדיון הזה ימצא פעם מדיום, נסיבות ומצבי רוח טובים יותר שיאפשרו לו להתעורר מחדש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |