|
||||
|
||||
למה אין אופציה: ביטול מלחמת הירושה בסאטמאר והשבת הסדר על כנו? |
|
||||
|
||||
כי באופציה כזו אי אפשר להתחרות. היא הייתה לוקחת את כל הקופה. |
|
||||
|
||||
יש סיכוי שהסדר יושב על כנו בלי שהרב יקום לתחיה? ושאלה נוספת - האם אחד משני בניו המתמודדים על הירושה מגיע לקרסוליו? |
|
||||
|
||||
למעשה אין סיכוי. הרב משה טייטלבוים, נשמתו עדן, היה חולה מאד בערוב ימיו. הוא היה אחיינו של רבי יואל טייטלבוים מייסד החסידות. אין אחד משני הבנים שמגיע לקרסוליו של רבי יואליש, נשמתו בגנזי מרומים. אחת החסידויות המפוארות שידעה היהדות הולכת ומתפוררת לנגד עינינו. |
|
||||
|
||||
מה פרושה בעצם של "התפוררות" של חסידות? אני מתאר לעצמי שהחסידות תתפצל לשני פלגים, אבל לימוד התורה ימשך בתוך כל פלג באותה הצורה, תוך התעמקות, כמובן, בכתביו של הרב שהקים את החסידות. האם יתכן שהפיצול אפילו ירבה תורה, בכך שיאפשר לתלמידים מפלגים שונים לפתח קווי מחשבה שונים? |
|
||||
|
||||
התפוררות של חסידות פירושה שאם כבר היא התפצלה לשתיים, זה יכול לקרות שוב לאחת מחסידויות הבת או לשתיהן גם יחד. בהיסטוריה של החסידות ישנן דוגמאות כאלה למכביר, פשוט איש לא צפה שזה יקרה לסאטמאר. ימשיכו ללמוד תורה - זה נכון, אבל הקו המאד מיוחד של החסידות הזו יאבד הרבה מכוחו בעקבות הפיצול. באשר לקווי מחשבה שונים: כיוון שמדובר ביריבות על בסיס אישי, קשה לי להאמין שהפיצול יעשיר את המלחמה הרוחנית של סאטמאר בציונות. כפי שכתבתי למעלה, איש משני בניו של רבי משה טייטלבוים אינו עילוי וסביר שמעתה ואילך העיסוק התורני יהיה בזוטות. |
|
||||
|
||||
האדמו"ר התורן מסאטמאר מכהן גם כנשיא בד"ץ העדה החרדית. נשאלת השאלה מי יהיה נשיא הבד"ץ כעת כשישנם שני טוענים לכתר? מי ינהיג את העדה החרדית אם וכאשר יהיו ארבעה טוענים לכתר? זו מכה אנושה לקו החרדי האנטי ציוני. |
|
||||
|
||||
אני מצטער שאני כל הזמן ממשיך לשאול שאלות, ואם אתה לא רוצה אל תענה, אבל הנושא הזה מעניין אותי. עד כמה הרב העומד בראש חסידות (כל חסידות וזו בפרט) קובע את הקו הפרשני בנוגע ללימוד התורה? האם אין דמויות גדולות אחרות בכל זרם חסידי המשפיעות גם הן? |
|
||||
|
||||
אתה לא צריך להתנצל. אני מסכים אתך שהנושא הזה מעניין מאד. האדמו''ר של החסידות אכן מכתיב את מסגרת הלימוד בחסידות שלו. אם האדמו''ר מסאטמאר מצטט בספרו 'ויואל משה' את ה'דברי חיים' מצאנז (רבי חיים האלברשטאם - האדמו''רים נקראים על שם ספריהם), הרי שהחסידים יעמיקו בספר במהלך העמקתם ב''השיטה הקדושה'' (כך נקראת שיטתו של רבי יואל בספרו 'ויואל משה'). ישנן דמויות ''חיצוניות'' המשפיעות על החסידות. לדוגמה ר' אברהם ויינברג הרביעי, האדמו''ר מסלונים, מוערך מאד בחב''ד וספרי סלונים נלמדים בחב''ד בעת הפנאי ומכל מקום הם מותרים בעיון. חסידות גור שהיא השניה בגודלה בעולם (אחרי סאטמאר), הושפעה מאד מהאדמו''ר מנחם מענדיל מקוצק, וספרי חסידות קוצק נלמדים בגור לצד חידושי הרי''ם (של ר' יצחק מאיר אלתר), 'דברי אמת' ו'שפת אמת'. אתה בטח מכיר את אותם לובשי כותנות פסים של שחור ולבן משכונת מאה שערים. הללו משתייכים לחסידות שנקראת 'תולדות אהרון', על שם המייסד רבי אהרון ראטה. לאחרונה גם חסידות קטנה וקנאית זו התפצלה לשתיים, כאשר האחת נושאת את השם המקורי 'תולדות אהרון' והשניה נקראת 'תולדות אברהם יצחק'. לפני השואה היו הרבנים ראטה וטייטלבוים מסוכסכים ומכאן שחסידיו של זה נמנעו מללמוד את ספריהם של חסידיו של זה. לאחר השואה חלה התקרבות בין החסידויות הללו (כפי שמונקאטש התקרבה לסאטמאר אחרי השואה) ולכן ה''חרם'' על הספרים בוטל. גם דמויות שאינן חסידיות או שאינן חסידיות במובהק מכתיבות את הקו העיוני והאידיאולוגי בחסידות. חסידי סאטמאר הם תלמידיו של החת''ם סופר - גדול פוסקי הונגריה במאה ה-י''ח, והרבה מפסיקותיו המחמירות מאד מיושמות בחסידות הלכה למעשה. |
|
||||
|
||||
לגבי החת"ם סופר, צריך להיות: גדול פוסקי הונגריה במאה הי"ט. הוא אמנם נולד במאה הי"ח אבל מפעלו שכלל את התמנותו לאב בית דין בפרשבורג והכרזת המלחמה על הרפורמים, התקיים במאה ה-19. |
|
||||
|
||||
תגובה 379748 . |
|
||||
|
||||
פלגנות אינה אופיינית לאשכנזים דווקא. ראה את השוני במנהגים בקהילת יהודי אלג'יריה, בין התצופים לזהאדים, עד כדי כך שהם לא יתפללו באותו באותו בית כנסת. פלגנות מאפיינת את החסידות, שהחלה את דרכה מיהודי אחד - הבעל שם-טוב, ואחריתה מאות חסידויות הפזורות ברחבי תבל. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שהפלגנות אופיינית ליהודים בכלל, כמו באותה אימרה, על הוריאציות השונות שלה - שלושה יהודים, חמש דעות. |
|
||||
|
||||
גם זה לא נכון. ידוע לך כמה כנסיות וזרמים פרוטסטנטים פזורים ברחבי ארה"ב? |
|
||||
|
||||
ויש גם את המקרה של יהודיי אפגניסטן, שגם כאשר נשארו שם רק שניים, הם המשיכו לריב בינהם בענייני בית הכנסת ואף עירבו את שלטון הטליבן בסכסוך. אני מניח שבכל עדה תמצא מקרים של פלגנות ותחרויות הקצנה. המדד הוא קצב החרמות וההתפלגויות ביחס לגודל העדה. למיטב ידיעתי, בתגובה 379748 מצויינות העדות המובילות, כאשר ב"אשכנזים" כוונתי בעיקר ליהדות החרדית ממוצא מזרח אירופי. נראה לי שאתה צודק שהנושא התגבר מאוד עם החסידות. בדיעבד אף נראה לי שניתן היה לצפות מראש, מתוך עקרונותיה המוצהרים של החסידות, שהיא תרבה מדון, לאו דווקא לשם שמים. |
|
||||
|
||||
תוכל להרחיב בנושא של הפלגים ביהדות תימן? פרט למפעלו של הרב יוסף קפאח, חסר לי מידע בנושא זה בדורות האחרונים. |
|
||||
|
||||
איני מכיר די את הנושא די הצורך ויקשה עלי להביא מקורות מבלי להנתק מן המקלדת. באופן כללי, יהדות תימן נחקרה מעט מאוד ביחס לזו האשכנזית1. ניתן למצוא מידע בנושא הזרמים ביהדות תימן במחקריהם של פרופ' יהודה ניני (דוד של אחינועם!) ושל פרופ' שלמה גויטיין, שטען כי אין כעדה התימנית ללמדנות ולפלגנות. בכ"ז, מן הידע המצומצם שלי בנושא זה, למעט עניין הפילוג בין הדרדעים הרציונליסטים והקבליסטים, שהיו הרוב, הפלגנות התימנית באה לידי ביטוי דווקא בעניינים כמו סדר התפילה וטעמי המקרא ולא בהשקפות עולם ואידאולוגיות מקיפות. למרות פעיטותם של עניינים אלו, הטינה ההדדית בגינם היתה גדולה והביאה לאי נכונות של המוני תתי קבוצות להתפלל זו עם זו. היה גם העניין הגזעני הרגיל בעולם השלישי של בוז הבהירים יותר (חיידנים וצנענים?) כלפי הכהים יותר (שרעבים?). כשהגיעו כולם לארץ ישראל, הראשונים אף העדיפו נשים ספרדיות(!) על פני שרעביות. באופן כללי, הקבוצות התימניות השונות השתדלו שלא להתחתן אלו באלו, עם חריגים כמו השרעבים מכינרת, שעבדו עם אשכנזים2 ועל כן נחשבו למובחרים יותר מן השרעבים האחרים. במשך הזמן, עם ההתמערבות פחתה גם הגזענות. ראה גם את תגובה 202378 . דוגמאות לקיצוניות התימנית ניתן למצוא גם בקבוצה שהקים עוזי משולם, ביגאל עמיר, במחתרת היהודית הראשונה (שם היה חבר אחד מבני משפחתי) ובקבוצות לאומניות תימניות עכשיות (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...). זהו כרגע. 1 אם יש סוציו-אידאו-לוג בקהל הוא ישמח לעשות מזה צימעס, למרות שהסיבות לכך די ברורות לטעמי. 2 או יותר מדוייק, הופלו ונוצלו על ידיהם ( http://forums.ort.org.il/scripts/showsm.asp?which_fo...). |
|
||||
|
||||
תודה רבה לך. רשמתי לפני את שמות החוקרים. |
|
||||
|
||||
קראתי את התגובה הראשונה ב http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/763167.html ונזכרתי בתגובה זו. מתוכה: "האימאמים ששלטו בתימן עשרות בשנים היו "יבוא" מחצי-האי ערב ולא היו תימנים כי התימנים לא יכלו להסכים על מועמד מבני המקום. האימאם האחרון, יחיא, מינה כיורשו את בנו (מה שהיה הופך את התואר לעובר בירושה) וכל השבטים מרדו במלחמה שעלתה בעשרות אלפי קורבנות..." |
|
||||
|
||||
לפני כשלוש שנים הוצתו ספרי תורה וחנויות לממכר פאות בבני ברק. בדיעבד התברר שהמצית היה חסיד מעורער בנפשו שביקש למחות על מנהג חבישת הפאות שלדעתו גבל בפריצות. כשהוצת ספר תורה בישיבת צעירי אגודת ישראל, התחפשתי לחרדי (בלי המגבעת) והלכתי להלוויה של גווילי התורה השרופים. מסע ההלוויה עשה את דרכו מבית הכנסת של צעירי אגודת ישראל ועד ישיבת פוניבז', שם נגנזו הגווילים. במהלך טקס שנערך בסמוך לבית הכנסת נישאו הספדים. מעולם לא ראיתי התרגשות כזו אצל אנשים מבוגרים, אחרי הכל - מדובר בקלף מקושקש בדיו. מן הסתם גם אותם האלפים שנכחו בהלוויה (ושהיה לי הכבוד להמנות בתוכם) היו נדמים בעיניך לבהמות. אנשים כמוך גורמים לי להצטער שחזרתי הביתה. תתבייש לך. |
|
||||
|
||||
מדוע היית צריך להתחפש לחרדי? אילו היית משתתף בהלוויה כפי שאתה, בבגדיך הרגילים (?) - האם היה הדבר מעורר איזו התנגדות אצל המלווים האחרים? אני בספק, אגב, אם אפילו החילונים ביותר שבינינו רואים בספרי התורה - "קלף מקושקש בדיו". אם מותר לבקש, ספר נא בכמה מילים למה יכוונו דבריך בעניין ה"חזרה הביתה" ("אנשים כמוך גורמים לי להצטער שחזרתי הביתה"). נדמה לי שהחמרת קצת במילים - "תתבייש לך", לגילוי של הומור לא כל כך מוצלח מצד האלמוני. |
|
||||
|
||||
בין כל האנשים שהיו שם זיהיתי רק שני בני אדם ב"לבוש אזרחי". שניהם היו מזרוחניקים עם כיפות סרוגות (היתר כנראה עסקו ביישוב הארץ). לא רציתי להראות שונה בין אלפים (!) בשחור לבן, ולמען האמת זו גם היה רצון להפגין סולידריות. למקרא משפטים של "בעלי חיים שנכחדו" ו"בקטריות שמדברות בשפה שאי אפשר לפענח", אני מתחרט מעומקא דלבא (מעומק הלב) שאני חי פה ולא שם. אנחנו נמצאים באינטרנט ולכן ההתבהמות של הרחוב החילוני, שהיא מן המפורסמות, מתבטאת במלים על פני הצג. היעקעס (יוצאי גרמניה) שבאו לפה לפני עשרות בשנים, ידעו לאן הם באו. הם רק לא ידעו שתמיד יכול להיות גרוע עוד יותר. בשעתו הם מיצו את זה במילה אחת: Schweinheit - חזירוּת. |
|
||||
|
||||
תודה על גילוי הלב. גם אני יקית מצד אחד (מצד אבא. והמילה הזכורה לי יותר מ-Schweinheit, וכנראה המקובלת הרבה יותר היא - Schweinerei, ולא בהקשר שאליו אתה מרמז אלא בהקשרים גויים מובהקים, דווקא, אבל לא ניכנס לזה.. :-] ). התעודד נא ותבורך, ותהי השכינה שורה במשכנך ובליבך ויהיו הצלחה ושגשוג בכל מעשי ידיך. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאני זו שכתבתי על בקטריות ב תגובה 384714 . מה לא בסדר שם? |
|
||||
|
||||
... קח בחשבון שאולי תצטרך להתנצל על הכינויים שהפרחת. |
|
||||
|
||||
קבלי את התנצלותי על הסגנון (יש לי ברירה?) - לא על התוכן. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה, אני אקל עליך ועל ד''ר טלי וישנה את העבודה. נמאס לי. ביי. |
|
||||
|
||||
מה הקשר לד"ר וישנה? נדמה לי שטעית בקשר לברקת בתגובה 384714, וכוונתה לא היתה זו שאתה מייחס לה. |
|
||||
|
||||
אדוני הנכבד, אני לא יודעת מה רמת ההערכה העצמית שלך, אם כי לאור העובדה שאתה נעלב ממי שכותב על "בקטריות" היא מן הסתם לא מרקיעת שחקים. אבל לתגובה שלי לא היה כל קשר אליך, לא לדומיך, ולא לאף חוג חברתי שאתה יכול לחשוב עליו. למעשה - הפתעה! - המין האנושי כלל לא עלה במוחי בזמן שכתבתי אותה 1. לא מבינה איך מישהו יכול היה לקרוא אחרת, אבל בהחלט נפלאות דרכי השם. אתה מוזמן לקנח את אף התנין הדולף שלך בשביסה של החשמנית ולתרגל עד מחר פאסיב-אגרסיב ענוג וירא שמיים, במין גרסה דתית תמוהה של בני ציפר. אבל מי שחייב התנצלות כאן זה אתה - לי. לא על שום סגנון ולא על ניסוח, אלא על האשמה מטומטמת שהאשמת אותי בגזענות, ועל השימוש בביטויים טיפשיים ופזיזים כמו התבהמות וחזירות (ובין השורות רמזת גם ללבנטיניות, לא? מי גזעני עכשיו?). ____ ברקת, שלא מתרגזת משטויות כאלה בדרך כלל. 1 אם כבר, נזכרתי בגזע הבקטריות האינטליגנטי, שבני האדם מתלבטים אם לתקשר איתו או להשמיד אותו, מאחד הספרים בסדרת אנדר - השני נדמה לי. |
|
||||
|
||||
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... &bl=2&contrassID=2
|
|
||||
|
||||
אני חייבת להודות שבני ציפר לאחרונה מביא לי את הסעיף בגדול. |
|
||||
|
||||
סליחה על ההתערבות (שלאחר מעשה) ובלי להיכנס לפרטי התקרית ביניכם, לא הבנתי איך קשורה, אובייקטיבית, ההערה שלך בקשר להערכה העצמית. האם אדם שההערכה העצמית שלו לא מאוד גבוהה ראוי לזלזול כפי שקצת "מריח" מהמשפט שכתבת? ארתור רובינשטיין אמר פעם (ציטוט מהזכרון): "אני לא יודע לעשות שום דבר חוץ מלנגן על פסנתר, וגם את זה אני לא תמיד עושה טוב כמו שהייתי רוצה, והקהל שמוחא כפיים אפילו לא יודע כמה אני מאוכזב מעצמי באותו רגע..." אז מה? אז אם הוא לא אמר: "אני מושלם בכל דבר, בכל רגע" - אז יש מקום ל"הרמת אף" כלשהי (כך זה נשמע, צר לי) לגבי ערכו כאדם או כמוזיקאי? |
|
||||
|
||||
ההערה על ההערכה העצמית היתה רק תמיהה אירונית - מדוע הוא לוקח ללב משפט שנכתב על בקטריות. אבל אולי זו בעיה הפוכה-משלימה, של אגו גדול מאוד שרואה את השתקפותו בכל מילה ותג. חוץ מזה, אחדים מחבריי הטובים ביותר הם בעלי הערכה עצמית נמוכה :-) |
|
||||
|
||||
השלישי דווקא. קישרתי לזה פעם, אבל זה נחמד, אז אקשר שוב |
|
||||
|
||||
בהחלט. וכשיהיה לי זמן, אחפש את ההודעה התכסיסית של שכ''ג על העם האינטליגנטי של תאי הדם הלבנים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהוא אמר שהם סנאים. אולי זה יעזור לך לחפש. |
|
||||
|
||||
תגובה 206193 (פתיל נחמד, לדעתי המשוחדת למדי) |
|
||||
|
||||
נכון, זה. למען הפלבאים שבינינו - מה פירוש המילה השנייה? Spermophilus tereticaudatus
|
|
||||
|
||||
אני לא מאמין שיש כאן אפילו אחד שאינו יודע, אבל למי ששכח לרגע: בתרגום חופשי למדי זה "מעוגל זנב" (round tailed). |
|
||||
|
||||
כמובן. רק להבהיר: אני שייכת לאלה שידעו ושכחו. גם הידע הנרחב שלי בארמית, נאבאחו וקווקזית בניב שוכני ההרים, נמצא באותה מגירה - ממש ליד לימודי שח למתקדמים, גורמה למתחילים וכל הדרכים להשיג מקום ראשון באליפות העולם בביליארד. פשוט סגור שם כרגע (הלכו להביא כוס תה). |
|
||||
|
||||
יש רק דרך אחת: put the ball in the hole. |
|
||||
|
||||
"In YOUR endo!"
|
|
||||
|
||||
מעניין. הם כנראה שותים תה עם החבר'ה שלי, שגפ הם שוכחים את עצמם בשתייה הזאת כבר שנים... |
|
||||
|
||||
מי בכלל שרף את הגווילים האלה ומדוע? |
|
||||
|
||||
מתנצל בכלל לא התכונתי למתח ביקורת. כשאני שומע ''הוא היה שייך לזן נכחד'' אני מקבל מחשבות חיוביות, וזאת בערך היתה הכוונה. דרך אגב, אני מבית דתי ויש לי כבוד לחסידות. הרגשתי היא שאין כאן חוסר הבנה של ההומור מצד היקה, אלא רצון - איך אומרים החסידים - לתפוס ראש. בעיה שלו. |
|
||||
|
||||
במטוס לא מזמן. בחור חרדי פתח תא אחסון, מאלה שמעל למעברים, ונפל לו משם ספר קודש היישר על ראשה של נוסעת תמימה וממנו לרצפה. הבחור מיהר להרים את הספר ולנשק אותו. |
|
||||
|
||||
מה רצית שיעשה? שינשק את הנוסעת? |
|
||||
|
||||
מזכיר את הסיפור של וודי אלן על האיש שהסתובב תמיד עם כדור-רובה בכיס החולצה. יום אחד מישהו זרק עליו בכוח רב ספר תנ''ך. למרבה המזל התנ''ך פגע בכדור שבכיס, שעצר את הספר והציל בכך את חיי האיש. |
|
||||
|
||||
שע''ר ויקטו''ר באמצע הלילה. |
|
||||
|
||||
אף על פי שהיה מדובר בספר רציני עם כריכה קשה, לא במהדורת כיס של תהלים. שאלה פשוטה של סדרי עדיפויות ולאיזה דברים מתייחסים ביותר יראת קודש. |
|
||||
|
||||
ויתר על כן, בוודי אלן מדובר, ולא במישהו בארץ, ולכן יש סיכוי שהתנ''ך הנ''ל הוא תנ''ך נוצרי, שהוא עבה פי שתיים. |
|
||||
|
||||
מדובר על מהדורת גידעון אותה אפשר למצוא בכל חדר מלון. |
|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שלפני שנים שמעתי כמה גירסאות של הסיפור הזה, כולן עם כדור רובה אבל לא כולן עם תנ''ך (יש כנראה עוד אביזרים קטלניים) ולא כולן עם וודי אלן. |
|
||||
|
||||
ממה שאני מכיר אלן מספר שהוא עבר ברחוב ומישהו עצבני העיף את התנך מחלון חדר בבית מלון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |