|
||||
|
||||
פשטני ולא מדויק. הנזקים ארוכי הטווח של האימפריאליזם באפריקה היו לעיתים קרובות עצומים, ובמקרים מסוימים הם אלו שהביאו למצבם העגום של כמה ממדינות אפריקה המודרניות. הדוגמה הבולטת ביותר היא כמובן דרך שלטונו של ליאופולד השני, מלך בלגיה בתקופת המרוץ הגדול לאפריקה (ה- "Scramble"), שהשיג את כל מרחב נהר הקונגו כרכושו הפרטי, ואז הפנה את כל מירצו על מנת לגרום לרכש זה להניב רווחים. תוך כדי כך, הוא יצר שיטת עבדות כפויה שהיתה גרועה יותר מכל דבר אחר שנראה באפריקה עד לאותה תקופה. אדם הוצ'ילד, אגב, מעריך כי במהלך תקופה זו נהרגו בקונגו יותר מ- 10 מיליון אפריקאיים, מספר המתחרה בצורה נאה גם עם הנתונים מרואנדה ואורונדי. כמובן שלאופולד גם רושש את המדינה מכל עצי הגומי שלה, אחת מהסיבות למצבה הכלכלי העגום גם בימים אלו. אמת, לאחר מותו של לאופולד, השתדלו הבלגים לייסד, ולו בצורה סימלית, איזשהו משטר ששם לעצמו מטרה נוספת מעבר לעשיית רווחים בצורה מהירה, אך דבר זה לא מנע מהם לנוס מהמדינה בצורה מבישה בשנות ה- 60, תוך כדי ידיעה שהנזק שעשו לאזור רחוק מלהיות מתוקן. ואם מדברים על זוועות, שווה גם להזכיר את הצורה בה דיכאו הגרמנים, בעזרת הגנרל לות'ר ואן טרוטה, את המרידה השבטית הקטנה שהיתה בדרום-מערב אפריקה (לודריץ). טרוטה, שרצה להראות את מיומנותו הצבאית לקיסר, בחר לגרש את כל האוכלוסיה, שמנתה כחצי מיליון איש, אל מחוץ לגבולות שטחיה הפוריים של המדינה ואל תוך מדבר קלהרי, בו יפגשו רובם את מותם. דבר זה עירער באופן כמעט תמידי את בסיסם הכלכלי של האפריקנים באזור, מיותר לציין. אבל כמובן שהנזק הכי גדול שגרם הקולוניאליזם לאפריקה היה באמצעות חלוקתה לגבולות, וזאת על פי האינטרסים של המעצמות השונות וללא שום התחשבות במבנה האתני והפוליטי של האזורים עצמם. כך חולקו שבטים מסוימים על ידי קווי גבול מלאכותיים (דוגמת שבט המסאי הגדול, שחולק בין קניה הבריטית לטנזניה הגרמנית), בעוד ששבטים אחרים, יריבים מיסודם זה לזה, הושמו יחדיו באותה מדינה. מיותר לציין כי חלוקה זו סייעה במידה רבה ליצירת מלחמות אזרחים לאחר נסיגת המעצמות מאפריקה. גם החלוקה הגיאוגרפית היתה מגוחכת במקרים רבים. הדוגמה האידיאלית היא גמביה, מדינה שלא היתה צריכה להיווצר ושכעת אין לה סיכוי רב לקיום. כמובן שהבעיה היא גם, בחלקה הגדול, בחוסר המוכנות הפוליטית לדמוקרטיה. אך חוסר מוכנות זו באה באשמת המעצמות הקולוניאליסטיות, ולא למרות מאמציהן. ואגב, נשאלה כאן שאלה טובה: אם כבר בחרת להמשיל את אפריקה למזרח התיכון, האם אתה חושב שעל ישראל לסרב לתת למדינת פלסטין עצמאות לפני שתוודא שהדמוקרטיה מושרשת בה היטב? כי אם תשובתך היא 'לא', הרי שיש לך כאן איזה שהוא חוסר עיקביות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |