 |
! נועה
התרשמתי לטובה מהעומק והרצינות של מאמרך. כותרת התגובה שלי רומזת על דבריי הבאים. טענתי היא שאין לסטודנט הישראלי כיום שום סיבה אמיתית למרוד , לעלות על בריקדות. וזאת מכיוון שרוב הסטודנטים באים ממעמד סוציו אוקונוי בינוני-גבוה , בסופו של דבר ההורים תומכים בהם. הדפוקים באמת בחברה שלנו , אלה שצריכים למרוד , לרובם אין את המשאבים להגיע למעמד של סטודנט. כבר מכיתה א' הם נמצאים בפיגור לעומת בני גילם. הסטודנטים של היום צריכים יחד עם המרצים לעלות על בריקדות לטובת אלו שלא יכולים להשתתף בשיח האקדמי , שבינינו , מנותק ממה שקורה ברחוב. אני מסכים עם הגישות הביקרותיות הרואות במערכת החינוך חלק מגופי הסוציולזציה שמשאירים את המצב החברתי על כנו, ומפנה אצבע מאשימה אל חלק גדול מהמרצים ,היושבים מדושני עונג במגדל השן , ומפנים ביקורת לכל עבר , מסתכלים מהיציע על מה שקורה בחברה הישראלית , במקום לפעול. יש כיום הערכה רבה לידע, אך אנשי האקדמיה מעדיפים להסתגר במגדל השן ובכך לשתף בעצם פעולה עם המוסדות אותם הם מבקרים , במקום להנהיג מאבק יחד עם הסטודנטים , נגד "הרעים" באמת שהם בעלי ההון והפולטיקאים אותם הם משחדים כל פעם לפני בחירות. לכן, נועה , הבעייה היא לא מרצה פוסט-מודרני זה או אחר , וחוסר יכולתו של הסטודנט לבחור כרצונו , הבעייה היא הקבלה של חוקי המשחק ש שנקבעו ע"י בעלי ההון כלומר בשביל להצליח צריך תואר , וכיו"ב. אני תומך בלימודי עונג ובהפרדתם מרדיפה אחרי הצלחה מדומה וכסף. רק במצב כזה שמעבר למקצועות הנדרשים (רפואה וכו') יבואו סטודנטים לאקדמיה בשביל ידע ולא בשביל סטטוס חברתי מזויף , יהיה כיף באמת להיות סטודנט .סטודנט יהיה אדם שמתייחס לעצמו בכבוד , לוקח על עצמו אחריות , מתוך הבנה שהוא בחר ללמוד מתוך אהבת הידע , . ייתכן שמספר הסטודנטים יצטמצם , אבל יורגש השינוי גם באקדמיה וגם ברחוב
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש