המשורר מנצח! 377961
עמצ'י יום ב', 10/4/2006, 15:03
כשהחייל הוא בוכה, אדם של רגש ותרכובת אנושית נואשת של אמוציות הנעות על גלגלי הפקודה- והמשורר הוא הקורבן הנצעד, נשרך אל מחוץ לביתו המיועד לכליון, כי אז מה נותר. עין בעין ולב מול לב ו"נופל על צווארו בבכי...". כי כשאין עם ואין היסטוריה ואין רצף של אירועים שיוצרים את האומה והלאום- אז המשורר מנצח! כשהמשורר פוגש בחייל יש רק מרפסת, עץ תאנה ועוד כמה דמעות וזהו. יותר מזה אין דבר!
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות