 |
|
 |
||
|
||||
 |
טלי, תודה על המאמר המשובח. למרות הנושא שמפתה לצלול לתוך הפרטים המדעיים (גנטיקה של המחלה) ושיטות ניתוח הנתונים שלו, הצלחת לשמור על טקסט קריא לקהל הרחב, תוך שאת שומרת על הצגה הוגנת של שני הצדדים (לפחות בעיניי). אין לי מה להוסיף לנושא מלבד זה שיצא לי להכיר באופן אישי מקרה דומה למה שכתבת עליו והסתיים בהתאבדות של בחורה מ-ד-ה-י-מ-ה, אחת שפוגשים פעם בהרבה הרבה זמן. http://hagar.ouvaton.org |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור המלא במוסף הארץ (אהם, מישהו כבר הביא את הלינק, אבל נראה לי ראוי לתת אותו כאן בשנית): חלק מתגובות הקוראים ב"הארץ" מעניינות לא פחות מהכתבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק חושב מה עובר בראשם של ההורים והאחים של הגר כשהם קוראים את התגובות ואני מקבל צמרמורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אטי, אמא של הגר, פרסמה מכתב במדור "מכתבים למערכת" של מוסף הארץ, בו היא מתייחסת לתגובות הקוראים (המכתב השלישי ב- http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צמרמורת זו לא המילה. למשפחה ודאי קשה לקרוא את התגובות האלה, אבל התגובות די צפויות בהתחשב בתזה שנבנתה, שתולה הכל באשם יחיד, ומתעלמת מחומרים נוספים שהגר צרכה (ומהשילוב ביניהם). לא באתי להגן על השימוש בגראס, אלא להזכיר מקרה דומה - אופיר רחום ז"ל, הנער שנרצח בעקבות פגישה שנקבעה בצ'אט. המשפחה בכאבה מיהרה להאשים את האינטרנט. מה אפשר לענות לזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו במה שאת אומרת. אחרי הכל מידת הסיכון בקנביס תלויה גם באדם עצמו. כנראה שמידת הרגישות וההשפעה של הסם היא שונה על אנשים שונים. במקרה של הגר נראה שהיא הייתה עם רגישות מולדת גבוהה לסם ולכן קרה מה שקרה. לכן יכול להיות שהמסקנה למשתמשי קנביס צריכה להיות שונה, משהו כמו שכתבו חלק מהמגיבים, או נדמה לי אחד הרופאים בתחום "אם קנביס עושה לך רע, תתרחק מזה!" עכשיו לכי תמצאי כמה קנביס על אדם לצרוך כדי לדעת שקנביס עושה לך רע לפני שיהיה רע מידי... [פחות קשור, אבל גם הצד הביולוגי/דיאגנוסטי יכול להיות מעניין. אולי יש איזה מאפיין גנטי (אלל מסויים, או צרוף של אללים) שמאפשר לזהות את הנטיה הזאת מראש, ידוע לך משהו על זה?] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידוע לי כלום על זה :-) והאמת, אני לא יודעת מי יחקור דבר כזה. מצד אחד הרעיון הוא לזהות נפגעים פוטנציאליים מ-THC. מצד שני, תוצאות של מחקר כזה יובילו לרעיון שלפיו אפשר ללכת להיבדק, לראות אם יש לך אלל מסוים, ואם לא - תשתמש חופשי. וזו כמובן ירייה ברגל של מטרת המחקר (ומצדדי הקנאביס לא ימהרו לבצע מחקר כזה, כי הוא יאשר את החשדות לגבי פגיעה קשה ובלתי נמנעת של החומר באנשים מסוימים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירוש פוליטי ולא מדעי. אני מתכוונת לאינטרסים של הגופים שירצו לממן מחקר כזה (שמן הסתם לא יציבו ''מטרות'' מראש, אבל ודאי יסננו מחקרים שהם רוצים לממן וכאלה שלא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, מדענים לא יחפשו אלל שנמצא בקורלציה עם סיכון גבוה בשימוש בסמים (משום שתגלית כזו תסכן את "מטרות המחקר"), למרות שהם מחפשים במרץ אללים שנמצאים בקורלציה עם כל מחלה אחרת? קשה לי להאמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, הם יחפשו במרץ רב אלל כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם ודאי יחפשו - כמו שאני קונה וילה בקיסריה (כלומר, אין סיבה שלא אקנה, אף אחד לא מפריע לי לקנות, פשוט אין לי כסף לעשות את זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נניח שמדענים בעלי שם אכן אינם מעוניינים בגילוי אלל כזה, אזי יושב לו מר אפס במעבדתו במכללת (הכנס שם של מכללה השנואה עליך) וחושב, כיצד אני, עם כישורי המוגבלים, אוכל להימנות על אותם נכבדים ולסוע לקונגרסין בארצות הים ? הא ! אמצע את האלל שאף אחד לא מחפש, הרי זה פיל בסלון, אפילו אימפוטנט כמוני, עם שני פיפטורים ותואר מזוייף, יכול למצא אותו. שומע על כך חברו משכבר הימים באונ' מכובדת (כניגוד למכללה העלובה) וחושב, כיצד אראה לחברי את מקומו הראוי, אקח את רעיונו, שהרי גם ככה הולך אותו אלל קסום להימצא, ואקדים אותו במציאה, שהרי הכסף כאן זורם כמים ופרוייקטנטים מדפקים על דלתי השכם וערב, אחד מהם לבטח יתקל באותו פיל, אם רק אדחוף אותו בכיוונו. וכך חורשים להם מזימות שכבות על שכבות של אנשי מקצוע, עד שמתגלה אותו אלל (סתם, רובם ממש נחמדים). למה הדבר דומה ? לפני שנים לא רבות, היו חברות התרופות עושות לביתן בתרופות נגד אולקוס וגם כאשר קם מדען אוסטרלי (או שמא היו שניים ?) והכריז בקול כי מצא חיידק הגורם למחלה, התעלמו ממנו החברות והמשיכו לכלכל ענייהן. אך לא לעולם חוסן, ואת האמת המדעית גם מאה מדענים לא יקברו (ע"ע אנשטיין) ולא רק שנפוצה ונשתרשה בקרב הקהילה ה*רפואית* ההבנה שאולקוס נגרם מחיידק וטיפול בהתאם, אלא שאותו מדען/ים זכה בפרס נובל על תגליתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלעולם חוסן. רווחי האולקוס אינם משחק סכום אפס. יש אולקוס חיידק, שהעניק תהילת עולם למגלו, ויש אולקוס בלתי-חיידקי, שממשיך לפרנס את יצרני התרופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נקווה שמר אפס ומר אחד קוראים באייל ויתחילו עם כל הסיפור הזה כבר מחר על הבוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי אפס ואחד, אבל אני וכמה ממכרי מנסים בכל כוחנו לגזול פרנסתן של חברות התרופות ע"י תגלית שתפתור מחלה מסויימת שאנו חוקרים. במידה ולא נמצא תרופה שאפשר לעשות ממנה מה שנקרא בעגה מקצועית "ים כסף", נשמח לרפא את כל החולים גם בחינם (או לפחות תמורת תהילת עולם, בתקווה שמישהו יסכים לקנות את זה בebay). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שני עצים צומח כסף (למחקרים רפואיים): חברות התרופות הגדולות, וה-NIH. קשה לי להאמין שב-NIH לא יעוטו על פרוייקט כזה, כשהוא יהיה ישים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו יכולה להיות יריית פתיחה לא רעה במערכה על ריפוי האמריקאים מהפנטיות הלאומית שיש להם בנושא הסמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שבוע וחצי תרמתי דם במד"א. כששמעה המתרימה שאני עובד במחשבים, היא שמה את כפותיה על פניה ואמרה "אויויוי". היא הסבירה לי, בעברית מצורפתת (למרות שהיא 30 שנה בארץ) ש"היה אחד בצרפת, אילן, הכיר בחורה יפה דרך מחשב והרגו אותו. אחרי זה כל נכדים שלי זורקים מחשבים לפח!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נו, זרקתם כל מחשבים לפח?" "כן, סבתא, בטח, סבתא. הכל הכל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת לציין ששיחה זו התנהלה באי.סי.קיו.. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |