 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה מילים על התפתחות הניאו פאגאניזם בארץ. בשנות ה-40 והחמישים הייתה כאן תנועה ספרותית תרבותית בראשותו של המשורר יונתן רטוש שהעלתה על נס אידיאלים תרבותיים שמוצאם היה במה שראו כתרבות הפגאנית הפרה מונותאיסטית של עם ישראל לפני שזה הושחת על ידי כותבי התנ"ך של ימי בית שני. קבוצה זאת שכללה אישים ידועים כמו עמוס קינן , אהרן אמיר ושרגא גפני ( אם כי זה מהר מאוד פרש מהם בגלל דיעות שונות מאלה שלהם ) קיבלה בידי אוייביה את הכינוי "התנועה הכנענית " . הם האשימו אותם בעבודת אלילים ממש ונפוצו שמועות בשנות ה-40 כי חחברי הקבוצה הנ"ל נהגו לבצע טקסים פולחניים מלווים ריקודים לאלה עשתורת . לדברי העיתונאי אורי אבנרי בספרו "מלחמת היום השביעי " לשמועות אלה היה יותר מגרעין של אמת . לטענתו הוא דיבר עם האיש שבדק שמועות אלה מטעם הפלמ"ח וזה סיפר לו ששמועות אלה היו אמת ביסודן . וכי במרכז הריקודים הפולחניים עמדה אישה שמאז התפרסמה מאוד בשטח הריקוד האמנותי והעממי בארץ כממציאת "כתב ריקוד" . בכל אופן ה"כנענים " מאוחר יותר הכחישו שמועות אלה. מצד שני הם שמו דגש ביצירותיהם על דמויות פגאניות כמו גילגמש ונימרוד הצייד כנציגי עוצמה גופנית וקשר עמוק אל הטבע והאדמה דבר שלדעתם היהדות המונותאיסטית הלא טבעית חסרה לחלוטין. הפסל המפורסם ביותר שנוצר כאן בשנות ה-40 הוא פסל של דמות פגאנית נימרוד הצייד והוא מסמל למעשה את האידיאלים של התנועה הכנענית . בשנות החמישים היו כמה מאנשי התנועה הכנענית , אמיר , קינן , ישעיהו לויט ואחרים קשורים לחוברות מסדרת טרזן שאותן אמיר האידיאולוג של הכנענים ערך ושיצאו בישראל בהמוניהם בשנות החמישים. טרזן הוצג בחוברות אלה כהתגלמות האידיאל הכנעני , של איש הקשור לטבע ולאדמה ורחוק מכל אינטלקטואליות מופשטת ובזויה. לא אתפלא אם אפילו לפסל המקורי של נמרוד של יצחק דנצינגר יש קשר מסויים לדמות של טרזן . תווי הפנים שלו מזכירים ביותר משמץ את אלה של ג'וני וייסמילר המגלם המפורסם של טרזן שסרטיו היו פופולאריים מאוד בישוב בשנת 1939 כאשר הפסל נוצר... עוד על טרזן "הכנעני" : |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלי שלום, נהניתי מאוד לקרוא את כתבתך הארוכה והמעניינת בסוגיית הפאגאניזם/ניאו פאגאניזם, אך דומה כי יותר מכל משקף מאמר זה את הבילבול והפנטסיה בקרב נבחני חמישה יחידות לימוד בשאלה זו; הפאגאניזם השורשי והאמיתי, כרעיון האמונה וההתמזגות בטבע ובאליו אינו קשור כלל לרעיונות רומנטיציסטים מעורפלים מבית הסהר הפורה, כי אם דווקא באותם בארבארים צפוניים מארצות הטבע הקשה והקודר. יש לשער כי הדבר אליו הגברת בר מתכוונת בספרה זה אינו אלא ציוויליזאציית עבודת האלים ו/או האלות הכנענית, אשר רובה ככולה עסוקה בשאלות הזיווג והפריון, ואשר תרבותה ומקורה מצוי בדתות ותפיסות שולי המדבר בואכה אלי אואזיס אסיה הקטנה 1. תפיסות אלו בפירוש אינן מטרינורמטיביות במהותן, היות ואלילות שיטה זו אינן לוחמות או ציידות, ותפקידן המרכזי מתאפיין בפריון והולדה על רקע חגיגת יצרים מאורגנת ו/או מקרית 2. הגדרתו של פולחן זה בתואר 'פאגאני' הינו בלתי מדוייק ומטעה, ולצערי המדובר בסימפטום נוסף מבית היוצר היהודי וממוחו הקודח, אשר הושפע בעבר (ואף בהווה) עמוקות מרומנטיציזם אירופאי כללי 3 ברמת נסיון החיקוי העילג. דתות ואמונות הפאגאניזם ה'קלאסי', לעומת זאת, הינן לוחמניות ואוקולטיסטיות במהותן, ואשר במסגרתן ממלאות הנשים תפקידים מכריעים בשדה ההפריון והמלחמה - במעין מחזור ארבעת עונות השנה המבטא צמיחה, כמילה וצמיחה מחודשת 4. פאגאניזם צפוני זה, אשר דוחה את עקרי המוסר היהודי-נוצרי ואת רעיונות האשמה והבושה, שונה לחלוטין מכל פוליתאיזם כנעני לשיטת העשתורת וחברותיה, אשר עליהן נרקמו סיפורים פרוייקטיביים עמוסי געגועים של גברים צברים נימולים בשנות הארבעים והחמישים. שלך בברכה אלכסנדר מאן 1 במסגרת תרבויות ומסורות פוליתאיסטיות, אשר בהן דמויות זכריות ונקביות עסוקים תמידית במשחקים, ניאופים, צחוק ותחרות. 2 אלות כלליות אלו עסוקות בלהיות ניצדות ונחשקות מינית על ידי אלים זכריים תואמי בבואתן הנקבית, ומבחינה זו הללו משתלבות היטב בסולם הערכים הפטרינורמטיבי. 3 מובן מאליו שדמותו של נמרוד פוסלה בהתאם לקווי דמות פניו ובלוריתו האירופאית של וייסמילר האגדי, ולא לקווי פניו ואופיו של בן לאדן, אשר יש לשער שאליו היה נמרוד דומה יותר. 4 להלן 'הפאגאניזם ההיידני', אשר במסגרתו נלחמות נשים בלונדיניות וחשופות שדיים כנגד כל אוייב או ידיד - במידה והדבר מחייב זאת לשיטתן, וזאת בנוסף לחינוכו וגידולו של דור הלוחמים והלוחמות הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההבהרה אלכסנדר .אם כי כפי שאתה אומר המדובר בטעות מיסודה , הרי אין זה באמת רלוונטי לעניינינו . אנשים רוצים להאמין במה שהם רוצים להאמין ומסיבותיהם הנראות להם כטובות וכל ההבהרות שבעולם לא ישנו את דעתם . ואגב אלכסנדר : לפני כמה זמן שלחתי לך דואר אלקטרוני . האם קיבלת אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי שלום, כמה מילים כלליות בנושא הפאגאניזם הצפון אירופאי, אשר מינוחו המדוייק ננזר משם העצם Heidentum, שפירושו למעשה עבודת אלי טבע הפנתיאון הצפוני. המשפחה או השבט של האלים הגרמאניים 1 היו אלי האאזיר שגרו באסגארד, ממש כפי שאלי יוון גרו באולימפוס. מספר האלים הגרמנאניים בפנתיאון זה לא היה קבוע, וכל אל גרמאני היה ממונה על ויסות חלק מהטבע או על פונקציית חיים או על פריט או תהליך של הקוסמוס. האלים והאלות הגרמאניים היו אנתרופומורפיים ובחזקת בני אדם עליונים. הם נלחמים מתחרים מתהוללים נואפים ומזדווגים, צדים בעלי חיים ועובדים את האדמה. אלי האאזיר נשלטים על ידי אודין-ווטן, האל הראשי, אשר מוביל את שבטו לתגרות ולמלחמות אינסופיות, כשהוא ושבטו מותירים אחריהם, בדומה לעדת זאבים, שובל של דם וגוויות. האלים הגרמאניים הינם רוחות ארכיטיפיות מורכבות, החודרות לקוסמוס כולו, לכל אובייקט וצורת חיים. רוחות אלה יכולות בהחלט להחליף את הגוף המארח אותן ולהיות מושפעות מטקסים אוקולטיים. הקוסמוגוניה הגרמאנית אינה מתנה את בריאת העולם מתוך האין, אלא מדברת על ארגון מחדש של דברים וצורות מתוך חומר קיים.. הראשוניות והנצחיות של החומר בהקשר זה הינו מאפיין ספאראנטי מובהק, משום שהמוחשיות והריבוי של דברים מאפשרים אינטראקציית בין אגו, דברים וצורות חיים המהווים את מהות הזמן והחלל. דיוקן האופי החברתי העולה מן המיתולוגייה הגרמאנית אכזרי בקיצוניותו; אודין-ווטן, אשר שמו נגזר מהמילה הגרמנית Wut שפירושה חמת זעם 2 היה האל הגרמאני הראשי. הוא לוחם חסר מנוחה ודינמי, אכזר ושרירותי. הוא מעורר אימה ורוכב בזעם ובטירוף בראש צבאו הדמוני. כוחו בלתי מעורער והוא מבטיח נצחון-נצח להולכים אחריו. יש לציין כי מודל מיתו-אמפירי זה של אודין-ווטן, אל הצבאות הגרמאנים המשתוללים, מקפיד לעבור ולחולל מלחמות והרס בעוברו כסופה מארץ לארץ בחמת טירוף צפוני מאיים וקודר; כשהתזזית אוחזת באדון גרדום גרמאני זה, מחסל הוא את כל אשר נקרה סביבו - אויבים וידידים כאחד 3. ייתכן כי אחד מגורמי הרקע העשוי להסביר אכזריות זו הינו רודנות הטבע הצפוני, בוגדנות הים הצפוני וסכנות מזג האוויר הצפוני. כל אלה יוצרות באדם מעין תחושה ספאראנטית חריפה של היותו מוקף ב'אובייקטים רעים', שעולם הערפילים והקרח הקודר והלח בצפון הרחוק מעיק עליו עד מאוד. החיים לשיטה זו מצטיינים במצוקה, מאבק ופחד. חשוב מאוד לציין בהקשר זה את תפיסת הנשמה, הפליגיה Flygja הגרמנית בהקשר זה; שלא כמו בייחס היהודי המופשט והאיחודי לנשמה, המואצלת על האדם על ידי האלוהות ועניינה במוחלט, הרי שהפיליגיה חומרית למחצה, מסוגלת לצאת מן הגוף וללבוש צורות שונות, בנוסף ליכולתה המתבקשת מכך בתימרון אובייקטים, צורות חיים ובני אדם אחרים. (רשימה חלקית ראשונה) בברכה אלכסנדר מאן 1 האלים הגרמאנים אינם גרמנים, כי אם טבטוניים צפוניים, אשר תחום וטווח השפעתם חופף את ארצות תרבות וערכי הגרמנו-לותרניזם. 2 להלן Furor Teutonicum הגרמני-גרמאני המפורסם, שפירושו 'חמת זעם טבטונית'. 3 אשר יקומו לתחייה בוואלהאלה המפורסם, נסעדים ונתמכים בידי גדודי לוחמות/אחיות רחמניות גרמאניות חשופות שדיים, המוכנות להזדווג מיידית עם כל לוחם שכזה ולהלחם בצידו. (אגב אורחא, סצינה שכזו מאוזכרת בסרטו של מיליוס 'קונאן הבארבארי', סרט אשר אני אישית מאוד אוהב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אלי יוון לא היו חביבים במיוחד זה אל זה. רצח כרונוס על-ידי זאוס (אם אני זוכר נכון) לא בדיוק שיקף את "האופי היווני", כפי שאני מבין אותו. מדוע שהאלים הגרמאנים כן ישקפו את ה"אופי הגרמאני"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשום מקום לא נטען על ידי כי אלים אלו 'משקפים' את האופי החברתי הגרמני 1. השימוש המדעי במילה 'גרמאני' שונה בהחלט מהשימוש במילה 'גרמני', היות והמונח 'גרמאני' מתייחס לשבטי הגרמאנים הקדמונים, אשר כור מחצבתם הרעיוני בתחומי פעילותם השונים מקורו בקבוצת התרבות והערכים המכונה בשפה המדעית תחת הטרמינוס Germanentum. הגרמנים בני ימינו מכונים לשיטתם כאנשי קבוצת ערכי תרבות הטרמינוס Deutschtum, אשר אינו זהה ודומה למונח הראשון - אם כי הללו טכנית בהחלט יוצאי חלציהם של שבטים גרמאנים קדמוניים אלו. בברכה א. מאן 1 השאלה האם ל'עם' ו/או קבוצת אנשים יכול להיות כלל 'אופי' היא שאלה שאליה נדרשתי לא אחת, ואמנם עליי להודות כי בנקודה זו לעיתים קיימות בקרבי דיעות אמביוולנטיות כלפי הנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלה פגאניזם נגזרה ממושג רומי קדום הקשור בענייני הכפר והטבע. אלת הפריון, שלפי הממצאים היתה הדמות הקדומה ביותר שהיה לה ערך באנושות, השתייכה לענייני הטבע והכפר הרבה יותר מכל אלי מלחמה שהם, הקשורים בחיי האדם הרבה יותר מאשר בחיי הטבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברת בר הנכבדה, המילה והמונח 'פאגאן' מציינת במקורה איכר פשוט וגס, חסר כל אידיאולוגיה מנחה 1, ללא כל יומרות פנתיאיסטיות של פריון ו/או מלחמה. מונח זה שימש בידי בידי אצילים רומיים עדינים 2 להגדרת בארבריותם של אלה הגרים צפונית לנהר הריין 3, ולעיתים כמושג תחליפי לערבוביית הפוליתאיזם הרומי השוקע. ארגו: המדובר במושג לטיני כללי, אשר בו השתמשו אנשי חוג התרבות הלטינו-רומאני במשמעויות שונות באופן פנימי וחיצוני. בין מושג זה לשיטת המיתולוגיה הגרמאנית-נורדית אין שום קווי דמיון של ממש, ועל כן אשתדל בעתיד לחזור ולהבהיר מספר קווים בולטים ומרכזיים בתפיסת עולם היידנית-מטריאכאלית זו, אשר בה הפריון והמלחמה אינם מבטאים דווקא את היצר במערומיו, כי אם את התנועה הבלתי פוסקת וכוח ההתמדה בגלגל ארבעת עונות השנה. על כך ועוד בתגובה נוספת. בברכה א. מאן 1 משהו בסגנון הטרמינוס עכו"ם היהודי. 2 אשר קנו במחלפות כסף וטובין שיער בלונדי אמיתי בדמות צמות קלועות כפיאה נוכרית עבור גראציות לטיניות גאות ונשיות. 3 'טרה אינקוגניטה' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת למה אתה מתעקש על המיתולוגיה הנורדית גרמנית בזמן שאני מתייחסת בעיקר למיתולוגיה של אזור הים התיכון - מצרים, כנען, יוון ורומא ומסופוטמיה וכו', שם הדגש הוא על כוחות הטבע הקשורים בפריון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברת בר היקרה, אפתח בהתנצלות כללית לעיכוב במתן תשובה זו, אשר נבע ממטלות אחרות; אינני מתעקש באשר לסיפורי המיתולוגיה הנורדית - אך אם ברצונך להגדיר באופן מדוייק ופראציזי את המושג 'פאגאן' עלייך להשתמש בתיאור גלגוליו השונים של מושג כללי זה, אשר אינו מרמז כלל על מיתולוגית הפוליתיאיזם הים התיכוני, אליו הינך מנסה לכוון במסגרת נסיונך לשכתוב מעללי נשותיו הפטריאכיאליות של התנ"ך. בין רעיון פוליתיאיסטי זה ורעיונות פאגאניים-היידניים אין הרבה קווים משותפים של ממש, היות וכוחות הטבע הקשורים בפריון בקונטקסט הים תיכוני האמור עסוקים למעשה בבחישה ובעסקנות פוליטית-ניאופית-רומאניסטית, אשר שונה בעליל מנאראטיב מיתולוגית הפאנתאיזם הפאגאני-צפוני. בכבוד א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתעקשות שלך לגמרי לא ברורה לי. פגאניזם זו מילה נרדפת, לפחות עד כמה שאני יודע, לפוליתאיזם (בד''כ נאמרת כעלבון. בערך כמו ''עובד כוכבים ומזלות'' בעברית). לזה התייחסה טלה, וזה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סופר המדע הבדיוני שיותר מכל אחד אחר משתמש ברעיונות של רוברט גרייבס הוא פיליפ חוזה פארמר ( שהוא גם אחד הסופרים החביבים עלי מכל ). פארמר כתב ספר בשם FLESH מ-1960 על אסטרונאוט שמגיע לחברה של העתיד הרחוק שפועלת לפי פולחן האלה הקדומה כפי שנקבע בספריו של רוברט גרייבס אורגיות פאגאניות והכל ושם מוצא שעליו להוליד ילדים עבור המנהיגה לפני שיוצא להורג ויוחלף במישהו אחר כבן הזוג כפי שהיה בחברה הפגאנית הקדומה.בזמנו הספר נחשב כ"מזעזע " וצונזר. היום איש לא היה מרים גבה מהסצינות שבו. על FLESH פארמר כתב ספרים שונים על טרזן שבו הוא מפגיש אותו עם דמויות שונות מספרות ההרפתקאות כמו שרלוק הולמס ודוק סאבאג' ומראה שכולם בני משפחה אחת ואיך שהוא כל המכלול קשור לרעיונות של האלה הקדומה של גריבס. בסופו של דבר הוא יצר סדרה שבה טרזן נוסע בזמן לעבר הרחוק של התקופה הפרהיסטורית ומתחיל לחיות שם מחדש כבן אלמוות . ובספרים הבאים שעוסקים בעלילותיו של גיבור פרהיסטורי בשם הדון תיאר את יסודה של העיר אופיר ( עיר המופיעה בספרי טרזן ) בתקופה שלפני ראשית ההיסטוריה תוך כדי מאבק בין חסידי האלה האם וחסידי האל הזכר שמתחילים לצוץ ולעשות צרות. טרזן הנוסע בזמן בן האלמוות הוא דמות משנית בסדרה הזאת שלא נשלמה וחבל. מה שמעניין הוא שבדרך שבה מתאר פארמר את טרזן כדמות ארכיטיפית הקשורה ולאלה האם ומקשר אותו ומפגיש אותו עם גיבורים אחרים מאותו הסוג , הוא חוזר במדוייק (וכמובן שלא במודע ) על הדרך שבה תיארו את טרזן אנשי התנועה "הכנענית" בישראל שחיברו עליו סיפורים מאותו הסוג בשנות החמישים ובראשית שנות השישים על סדרת "אופיר ": אתר מצויין על פארמר הוא : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד על טרזן ועל כ=1000 החוברות שהופיעו עליו בשפה העברית , יש כאן : עלילות טרזן בארץ ישראל |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |