כמה הערות על חינוך 3725
החייל האחרון בלבנון יום א', 9/4/2000, 2:15
הרבה נידון כאן בטענתו של גורביץ' כי השלטון הקולוניאלי הועיל לעמים הפרימיטיביים בעולם השלישי, ומעט במה נבדלו שני העמים - השולט והנשלט. דמוקרטיה צומחת רק בעם המחונך לערכים דמוקרטיים, מעלה גורביץ' את טענתו הישנה של אדמס, ושוגה - כפי ששגו הקולוניאליסטים - בראייתו מי פרימיטיבי, ומי נאור.

"ועדת האמת והצדק" הדרום-אפריקאית עוד דנה מדי פעם בעניינם של תושבים לבנים, שליחי הכיבוש הנאור, שבזמן שלטון בריטניה רצחו והתעללו בילידים הפרימיטיביים הללו. אני משוכנע שאותם אנשים לא הבינו שהם עושים משהו באמת לא מוסרי; אבל כאשר האפרטהייד עזב את הלבנים בדרום-אפריקה מאחוריו, הם מצאו עצמם פושעים לפי סטנדרטים מוסריים אמיתיים, שהחלו אותם ילידים חסרי חינוך דמוקרטי.

יבוא אדם אחר ויטען כי המצב בדרום אפריקה היום קרוב להתפוררות חברתית הרבה יותר מאשר היה אי פעם בזמן האפרטהייד; והוא יצדק לחלוטין.

אם תסתובבו בארצות הברית, תוכלו לראות את מגילת הזכויות ותלויה על כל קיר כמעט - בבתי ספר ובספריות, וגם בחנויות, מסעדות ומשרדים. משנתו של ג'פרסון - שעיקרה זכויות האדם, החופש - יצרה את הארץ הזאת בדמותה.

יבוא אדם אחר, לשם הדיון אותו נודניק מהדגמה של דרום אפריקה, ויספר לנו על המהומות שפרצו לפני כמה חודשים בועידת הסחר העולמית. על רודני קינג. על בני השש-עשרה הטובחים בבני כיתתם.

ואני חושב על רפובליקת ווימאר, אותה אפיזודה מוזרה בחיי העם הגרמני שהתקיימה בשקט לה בין מלחמות העולם. מתוך שלטון הרייך, המונארכי, שהיה קיים בגרמניה כמעט מאז ומעולם, ולפני שלטון הרייך הפאשיטסטי הזכור לנו, שגשגה לה במשך כמה שנים מדינה נאורה, פתוחה, אוהבת חופש ואמנות, שכיבדה את זכויות אזרחיה באשר הם, שקיימה ופיתחה סובלנות בתוכה לשונים בה, למחדשים, להומוסקסואלים (!) - ואז נדרסה כאשר המיתון התחיל, על-ידי כוחות חזקים ממנה בתוך גרמניה, כוחות שהונעו ע"י המסורת הגרמנית, האנטישמית, הבדלנית, המיליטנית.

אין דמוקרטיות אינסטנט - זה נכון. בינתו של תומאס ג'פרסון לא עמדה לו בשאלה העקרונית הזאת. דמוקרטיה מתפתחת רק בתוך עם אשר רובו מכיר ומוקיר את זכויותיו של הפרט, ופועל כדי לשמור עליהן ולשמר אותן.

אבל--אין גם דמוקרטיות-עד, בדיוק כמו שסוכת עד מחזיקה מקסימום שנתיים. דמוקרטיה לא נולדת בתוך עם שאינו מכיר בה, והיא גם אינה שורדת אחרי שהעם זונח אותה.

ארים את הכפפה, בחשש, ואנסה להחיל את הנ"ל על המקרה שלנו. לעיתים אני צופה בכל מיני פעולות קואליציוניות ואחרות ומעיין בפחד בספרי ההיסטוריה שלי. אני מפחד במיוחד מאז שהתחילו לחשוף מה קורה ברשתות החינוך שמפעילה ש"ס. תהיתי לעצמי האם ילד בן עשר ברשת הזאת, שההורים שלו שלחו אותו לשם כי חשוב להם שיאכל ארוחת צהריים, יודע מה זה זכויות אדם. אני תוהה אם ילד בן עשרים ושתיים, שגמר בית ספר של ש"ס פעם, מבין מה זה חופש הפרט.

אני חושב לעצמי על כל מיני מדינות בהיסטוריה שהיו בטוחות שהן נאורות כי הדור שהקים אותן היה מחונך לערכים דמוקרטיים, אבל הדור שאחריו כבר היה מחוייב להם פחות, וזה שאחריו התחיל לפתח (או להיזכר ב) תאוריות אחרות, ואז פתאום, בלי שאף אחד שם לב, הם קרסו בקול נפץ בחזרה לסטנדרטים של הדור הנוכחי.

כמו ויימאר.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות