|
מאמר מרגש הלוקח אותנו למחוזות לא כל כך רחוקים, מחוזות שרק 'אתמול' היו שוקקים חיים יהודיים והיום ריקים ושקטים מיהודים. ממש עצוב! גם התמונה מרגשת של הצללים בחורש, עם צבעי יער כהים וצללים המשתקפים דרכם, צללים שהם כל כך קשורים למאמר. כבן לדור שלאחר השואה, דור שעדיין גדל חזק על סיפורי ניצולים ממקור ראשון, ניצולים שלרובם קועקע המיספר הנורא, גדלנו על סיפורים ותמונות שתמיד היו בשחור לבן. רק לאחר שנים נכנסה אצלנו, אצלי ואצל דורי ההכרה כי השואה נעשתה בצבע! כן, השואה נעשתה בנוף פסטורלי ירוק של יערות, עם כרי דשא ציבעוניים תחת פלגי מיים צחים בחורף מושלג לבן וכרי דשא ציבעוניים עם פרחים בקייץ כשהערים הטבולות בהם היו עם בתים לבנים עם גגות אדומים. התמונה של שמיר החזירה אותי לדימוי הקשה, כי השואה נעשתה בצבע והרושם של הזיכרונות קשה עוד יותר.
|
|