 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל נער ישראלי שפותח את האנציקלופדיה של השואה, או לחילופין נכח במספיק טקסי יום השואה / קרא ספר אוטוביוגרפי אחד שחובר בידי ניצול ושאינו מיועד לילדים / לא למד בחוות הנוער הציוני, מתברר, יודע ש: מאות אלפי אנשים נספו בגיטאות, ברעב ובמחלות, עוד לפני שהוקמו תאי הגאזים. עשרות אלפי אנשים, כל אותם שגורשו מגטו לודז' וממקומות אחרים בפולין ב-1941, נספו באמצעות "אמבולנסים", רכבים אטומים שבהם עשן האגזוז הוחדר לתא הנוסעים. גופותיהם הגיעו לחלמנו. במהלך מבצע ברברוסה נרצחו כ-2 מיליון יהודים, תושבי ברה"מ, באמצעות בורות הירי. ההליך היה יקר, לא יעיל, ובעל השפעה הרסנית על נפש החיילים. מאות אלפי אנשים עד מליונים, לא כולם יהודים, נספו במחנות ריכוז ברעב, מחלות ותשישות עקב עבודה קשה. אנה פרנק, אולי קורבן השואה הכי ידוע, נספתה בברגן בלזן מטיפוס. כל הנ"ל נספו ללא כל קשר לאושוויץ. ובלי עזרת לתאי הגזים. חוץ מאושוויץ, הפתעה, היו עוד 5 מחנות. טוב נו, בסדר. רק מטכסי יום הזכרון לשואה, כנראה שלא מקבלים את הידע הזה. אבל עדיין, ממי שמגדיר עצמו כחוקר, הייתי מצפה לגלות את החומר הזה בשלב קצת יותר מוקדם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אירווינג, הוא היה צריך את המידע ממקור אמין. ואותו מקור אמין הוא לא "היהודים השקרנים הללו", אלא יומניו של אדולף אייכמן, הידוע באמות המוסר הגבוהות שלו. וכפי שהרב סב שלי היה אומר (תרגום חופשי): "כשאתה נתקל באנטישמי, הסתובב לאחור והחל לצעוד, כי לעולם לעולם לעולם לא תנצח." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האח של סבתא שלי לא נקט בגישה של הרב סבא שלך. כשהוא נתקל באנטישמים הוא התגייס לצבא האדום, נלחם, וניצח. (אני יודע שלא לזה התכוונת, אבל זה מתבקש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת מאוד מקווה שהוא לא נעמד בשדה המערכה והתחיל להתווכח איתם. אגב, מה הוא עשה כשפגש אנטישמים בתוך הצבא האדום? לא אבוז לו כהוא זה, אם הוא נקט בגישה דומה לזו של איסאק באבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמונה שהוא מצייר במעט הסיפורים שקראתי, הוא של הזדהות עם הצד החזק. תהליך הקבלה שלו לחברתם כרוך גם במעשי אלימות כלפי חלשים. זה כרוך גם בהתנכרות ליהודים, קורבנות אלימות שנקראים בדרכו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה האיש. ובאמת יותר מקובל ''איסאק'' מאשר יצחק (ופה ושם ''איזאק'' - לא הרבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. (על מנת למנוע אי אלו אי הבנות, אינני יודעת כיצד נהג הסופר עצמו, אני התכוונתי לאני המספר ב"חציית הזברוץ"' ו"האווז הראשון שלי") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אותו אחד. תלוי איך רוצים לתעתק את שמו. שים לב שבעוד שלמעלה כתוב יצחק, תחת התמונה למטה כתוב איסאק. להבדיל, ברשותי תרגום ישן של ''קריאת (ה)קרב'' של ליאון יוריס, (רק ששם קוראים לזה ''זעקת הקרב'') מאת אריה ירושלמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*איזו* גישה, לא *ב*איזו. (סליחה על ההערה, אבל הטעות הזו רווחת כאן מאוד. הנכון הוא לנקוט *אמצעים*, למשל. לא *ב*אמצעים). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |