 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגעתי אליך לאחר ימים של התגלגלות בגוגל. אני בחור בן 44 ,רואה בששתי העינים, אבל עיוור בכל מה שקשור בעיוורים. לפני כמה שבועות נתקלתי בבחור עיוור באחד ממקומות המפיגש של גייז (הומואים) ולמרות שרציתי לגשת אליו משהו בי (בורות או ביישנות) עצר אותי מלגשת. לאחר כמה שעות כשהגעתי הביתה, כבר הצטערתי שלא ניגשתי. התחלתי לחקור את הנושא באינטרנט, לא מצאתי שום דבר בנושא בעיברית, פמיתי לאנגלית ומצאתי אתר של בחור אמריקאי שגם נולד פג והתעוור בגלל יתר חמצן,הוא מספר את סיפורו הכואב (לא כולם גדלו בסביבה אוהדת) וגם את הקושי בלהיות עיוור והומו. המשכתי לחקור את הנושא באינטרנט והגעתי אליך דרך הקלדה של המילה עיוור. יש לך אתר מקסים (למרות שלא חרשתי עליו אבל זה יקרה) הומור בריא, ואתה מזכיר לי את עצמי ,כשבגיל 14 הבנתי שאני הומו,ויש לי שתי אפשרויות,לחיות או להרוג ארת עצמי, ובחרתי בלחיות, ומאותה שנייה ,הפסקתי להתנצל בפני אנשים, ונלחמתי על זכותי להיות מה שאני בלי הנחות. כיום אני עומד בזכות עצמי ומשמש מודל והשראה לאחרים, יש לי בלוג מאד פופולרי בישראבלוג(אגב מומלץ בחום לכתוב שם) שניקרא "זין זה לא רק אות"(איך לא) ואני מוסיף כאן קישור לפוסט שכתבתי ובו תירגמתי מילה במילה את סיפור חייו של אותו בחור אמריקאי. אשמח אם תבקר וגם אשמח אם תחשוב איך לעזור לי . אני מעוניין לאתר את האוכלוסיה הזו של עיוורים הומואים, כדי לאפשר להם קריאה של חומר רלוונטי (זמן הוורוד,ועוד ספרים בעיתונים בנושא) נגישות למקומות מיפגש של גייז. וסתם חברה. בשונה ממך אני חושב שאתה כן צריך להיות מעורב בחברה של עיוורים כי לדעתי ,אתה מנהיג ניפלא,ודמות לחיקוי,והיגע הזמן שמישהו יוציא את העיוורים מהארון החשוך. אנשים לא יודעים איך להתמודד עם עיוורים כי אנחנו כימעט ולא רואים עיוורים בסביבה שלנו. אם נתחיל לראות עיורים, באינטרנט, בפאבים, בבתי קפה ,ברחובות, אם האוכלוסיה הזו תתערבב ביננו, סף החרדה ירד ותתחיל דינמיקה אחרת. זאת היתה דרכי בהומו, מההתחלה, לכל מקום שהגעתי,הצהרתי שאני כזה, וטוב לי ושמח לי(ובאמת היה לי טוב ושמח) ואנשים שהיו הומופובים בהתחלה למדו להכיר אותי ושינו את כל הגישה שלהם כלפי גייז בכל ואנשים בעלי עולם שונה משלהם. זהו, כתבתי די,אני מניח שהעיניים שלך התעייפו רק מלקרוא אותי :) מת על ההומור שלך, אגב יש לי חברה פריקית של מדע בידיוני אני אשאל אותה אם היא תהיה מוכנה להקליט לך משהו. תשמור על עצמך, תבקר אצלי בבלוג, ותחשוב על רעיונות יצירתיים איך לעזור לי למצוא את "העיוורים שלי". חיבוק מחזק זאזי |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |