 |
|
 |
||
|
||||
 |
עניין הבדידות וודאי מתאים לתזה על אלימות ש"קהילה" שמביא גורביץ'. אבל עבור שפינוזה אני לא חושב שנעשתה "בחירה לבדידות". שפינוזה היה בקשרים הדוקים עם חוקרים ואנשי רוח ועמד איתם בהתכתבות. שפינוזה בחר ב"תבונה" בעידן בו התבונה האנושית התחילה להתעורר. שפינוזה כתב רבות על הקמת מדינה. בתורת המידות הוא כותב (גוזר): (תורת המידות, מאת ברוך שפינוזה תרגום מרומית יעקב קלצקין) ------------------ ציטוט: משפט מ': דברים המוליכים לידי שיתוף חברתי של בני האדם או גורמים להשכנת שלום בחיי בני אדם, תועלת להם; וכנגדם רעים הדברים המביאים לידי מחלוקת במדינה. מופת: שהרי דברים גורמים לבני אדם שיחיו בשלום, גורמים עם זה (לפי משפט ל"ה ח"ז) שיחיו עפ"י הנהלת התבונה. ולפיכך הם טובים (לפי המשפטים כ"ו, כ"ז ח"ז) וכנגדם רעים (מאותו טעם) הדברים המעוררים מחלוקת. משפט ל"ה: במדה שבני אדם חיים עפ"י שלטון תבונה, ורק במידה זו, הם בהכרח מתאימים תמיד בטבעם זה עם זה. --------------------- העיסוק של שפינוזה בתורת המדינה והכרתו בחשיבות ה"חברתית" של היחסים האנושיים מראים שלא יכול היה לבחור בבדידות. מובן ה"חירות" שלו הבאתי כאן מוסיף ומחזק את ההבנה שאנחנו חיה חברתית. לכן יפה כתב יוסי גורביץ' אבל לא דייק. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |