רגולציה 35099
ש''ק ריש יום ו', 14/9/2001, 6:14
(א) נראה, שהמנגנונים הממשלתיים שיועדו לוויסות הניסויים בבעלי-חיים אינם עושים את עבודתם נאמנה.

ראשית, לא אושרו בישראל חלופות לניסויים בבעלי-חיים. בעולם אושרו חלופות ספורות וחלקיות. מובן, שישראל איננה יכולה לאשר לתעשיית התרופות חלופות שלא אושרו בעולם (FDA, בעיקר), שכן תרופה שפותחה כך בישראל לא תוכל לקבל אישור ה-FDA. נימוק זה משמש את המועצה להצדיק את ההזנחה של אישור החלופות בארץ, שהוא בתחום האחריות של המועצה לניסויים בבעלי-חיים.

אולם נימוק זה אינו יכול לעמוד: לא כל הניסויים המדעיים משמשים לפיתוחן של תרופות; ובנוסף, איכות החלופות נקבעת לא כנתון משמיים, אלא לפי ההשקעה בפועל בפיתוח חלופות חדשות. בעניין הפיתוח אשמה ישראל כנראה כמו מדינות אחרות, אך אי הכללתן של חלופות קיימות בסל החלופות הקיים בישראל הינו שגיאה חמורה של המועצה.

חשוב לציין, שאישורה של חלופה כדין על ידי המועצה, משמעה שלא ניתן לבצע ניסויים בבעלי-חיים אם החלופה זמינה לאותו סוג ניסוי. העובדה שלא אושרה אף חלופה אחת, גורמת לעיקור "האיזון" שנקבע בחוק מתוכנו.

שנית, הפיקוח על הניסויים בישראל הופקד בידי ועדות פנימיות של המוסדות הגדולים (אוניברסיטאות, בעיקר). כלומר, המוסד מקיים ועדה שמורכבת על טהרת חוקריו-שלו, האמורים לפקח על מחקרי חוקריו-שלו. האם ניתן לדמיין שפיקוח זה הינו יעיל?
העובדה שהציבור אינו שותף לבחינת החלטות אלה אינה מקרית. לא זו בלבד שההחלטות מתקבלות בחדרי חדרים (כמדומני שהוועדות המוסדיות אינן חייבות בדיווח פרטני למועצה הארצית), אלא שהמידע המצוי בידי המועצה הארצית הוא סודי על פי החוק, ואין לגלותו אלא על פי החלטת ראש מועצת הניסויים.

שלישית, הכללים לעריכת ניסויים בבעלי-חיים (כלומר, באילו בעלי-חיים ניתן להשתמש לאילו מטרות ומה אופני הביצוע המותרים), אומצו על ידי מועצת הניסויים (גוף שבו הגמוניה מחקרית-מדעית חזקה) היישר מהעמיתים בארה"ב, ללא כל דיון או פרסום, ואף ללא תרגומם של הכללים המועתקים. כפי שהראו ארגוני בעלי החיים בבג"צ, לכללים האמריקאיים ישנם מתחרים קשוחים יותר, אלה הכללים האירופאיים, אשר מחמירים יותר עם החוקרים. מאחר שהוכח בבית-המשפט כי לא נערך כלל דיון במועצה על הכללים הראויים, נפסלו הכללים והמועצה חויבה לדון ולמצוא כללים חדשים. קבלה של הכללים המקלים ללא כל דיון רציני מעידה על חוסר עניין של המועצה למלא את תפקידה תוכן ולהביא לאיזון נכון בין המחקר המדעי לבין ההגנה הפרושה לבעלי-החיים.

(ב) עניין אחד שיש לזקוף לזכותה של המועצה הוא השיפור המשמעותי בתנאים של החזקת בעלי-החיים בבתי-חיות, לפני הניסויים. נראה שלוחמנות המועצה בנקודה זו דווקא עבדה. זהו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

דוגמה נוספת: ההצלחה הגדולה של ההסדר החוקי בישראל הינה באיסור המלא על ניסויים קוסמטיים – איסור שנקבע בכנסת, ולכן לא ניתן למסמס אותו במועצה.

(ג) נקודה אחרונה – וחשובה – היא ארגוני בעלי החיים. קשה להשתחרר מהרושם שלפיו ארגוני בעלי החיים אינם ממצים את האפשרויות החוקיות שלהם לפעול כנגד המועצה. פעולתה של המועצה בתחום הפיקוח על הניסויים נראית בלתי-סבירה לחלוטין. את החסיון המוטל על דיוניה אפשר להסיר באמצעים משפטיים. את אופני הפיקוח ניתן לשפר על ידי שימוש בפניה לבית-המשפט, אמצעי שהוכח כיעיל. גם שאלת החלופות ראוי שתיבחן בידי בית-המשפט. הארגונים האלה מעדיפים שיטות תועמלניות קיצוניות, לעיתים תוך חטא לדיוק העובדתי, שמטרתן ביטול כולל של הניסויים בבעלי-חיים. המסגרת החוקית שנקבעה בישראל אינה דוגלת בפתרון קיצוני זה, אלא בגישה ההולכת "חצי הדרך" ומנסה לקבוע שימוש מושכל בבעלי-חיים לצורך מדעי. מותר לנחש שקונפליקט זה, בין גישת החוק לבין גישת ארגוני בעלי-החיים, מונעת מהם לתרום לפיקוח על חוק צער בעלי חיים ועל עבודת המועצה.

בכך מחמיצים ארגוני בעלי-החיים לא רק הזדמנות לתרום משמעותית לתחום הניסויים, אלא אף מחטיאים קהל רב בישראל, אשר שולל ודאי ניסויים רבים המותרים כיום, גם אם אינו תומך בביטול גורף שלהם.
שאלה לי 35110
גל • בתשובה לש''ק ריש יום ו', 14/9/2001, 11:23
על איזה חלופות אתה מדבר?
ואני לא יודע בכלל 35126
ש''ק ריש • בתשובה לגל יום ו', 14/9/2001, 13:33
אני לא מדען, ואני לא יכול באמת להישיר מבט אל מדען ולדון בשאלה האם חלופה מסוימת כשרה או לא.

אני רק מבקש לציין שהמושג "חלופה" הוא מושג תלוי-הקשר. "חלופה" לאימון באינטובציה במסגרת קורס טראומה בלימודי הרפואה (אימון הנעשה על כלבים ב"מערכת ניסוי" שמבטיחה סבל חוזר ונשנה לכלבים – והכל רק על מנת לחסוך כסף) יכולה להיות גופת חיה או מודל; "חלופות" המיועדות לייתר ניסוי לקראת אישור תרופה, תכשיר קוסמטי, חומרים מסוכנים ועוד – יהיו אחרות.

בעולם: http://iccvam.niehs.nih.gov/methods/review.htm הכולל שיטות שאושרו ושיטות שנבחנות ע"י המוסד האמריקאי הרלוונטי (ICCVAM).

חומר כללי בנושא, גם אם מטעם בעלי עניין: http://www.isav.org.il/articleitem.asp?articleID=3
תיקון 35181
ש''ק ריש • בתשובה לש''ק ריש יום ו', 14/9/2001, 18:38
המונח ''בעלי עניין'' אינו במקום.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות