|
||||
|
||||
לא חקרתי בנושא אך בכל מיני מקומות תוארה הגב' פארקס כ"פעילת זכויות אדם". מבלי להקל בחשיבותו של אותו אירוע והעקשנות הראויה לשבח אותה גילתה היא בו, האם מישהו יודע על פעילות נוספת כלשהי של הגברת למען השחורים בארה"ב לפני כן או אחרי כן? |
|
||||
|
||||
גם בקישור הזה לא מפורטות פעולות אחרות שלה בנושא. חבל. |
|
||||
|
||||
לפי וויקיפדיה "בשנת 1994 נשדדה רוזה פארקס ברחוב בדטרויט. היא נשדדה על ידי שחור בשם ג'וזף סקיפר שהכה אותה וגנב ממנה 53 דולר. כאשר שאלה את השודד אם הוא יודע מי היא ענה שהוא יודע, אך לא אכפת לו. מקרה זה עורר סערה רבה בקרב הקהילה השחורה בארצות הברית." לפי הארץ "ב-1994, התפרץ לביתה בדטרויט צעיר שחור חמוש כדי לשדוד אותה. כשנעמדה לפניו, הוא שאל בהפתעה: "את רוזה פארקס, לא?". פארקס אישרה, אבל השודד לא ויתר על הדרישה לכסף, ואפילו הכה אותה בפניה. לוחמת הזכויות, על כל פנים, סלחה לו, והביעה תקווה שיועבר לשיקום." |
|
||||
|
||||
הויקיפדיה האנגלית תומכת בגרסת "הארץ" : On August 30, 1994, at age eighty one, Rosa Parks was attacked in her Detroit home by Joseph Skipper, who is also African American. The incident created outrage throughout America. Skipper was arrested and charged with various breaking and entering offenses against Parks and other neighborhood victims. He confessed to the crime and when recounting the sequence of events said he didn't know he was in Parks’s home but recognized her after entering. Skipper asked, "Hey, aren't you Rosa Parks?" and she replied "yes." She handed him $3 when he demanded money and an additional $50 when he demanded more. Before fleeing, Skipper struck Parks in the face.2 Skipper admitted guilt and on August 8, 1995 was sentenced to eight to fifteen years in prison.3 Parks notably forgave her assailant and expressed a wish that he could receive rehabilitation "instead of imprisonment. אני מניח שמדובר בטעות כלשהי בתרגום.
|
|
||||
|
||||
מה שמדהים אותי זה עצם העובדה שהוא זיהה אותה. שודד משכיל. |
|
||||
|
||||
או זה, או שהוא השכן מלמעלה. |
|
||||
|
||||
זו עדיין השכלה מסוימת. אני לא מזהה כמעט אף אחד משכניי. |
|
||||
|
||||
אני מזהה אותם לפי הרעש השונה שהנעליים שלהם עושות על התקרה שלי. אם אני שומע נעלי עקב למשל, אני יודע שזה לא הבעל, אלא אם זה במקרה ביום שבת. |
|
||||
|
||||
בשבת הבעל הולך על עקבים? |
|
||||
|
||||
מעניין. אני לובש בגדי נשים דווקא בימי רביעי (ואוכל לחמניות בחמאה עם התה שלי). הלוואי שהייתי אישה כמו אבא היקר שלי! |
|
||||
|
||||
לאכול לחמניות בחמאה עם התה? אתה חתיכת סוטה. |
|
||||
|
||||
זה אולי מה שהמקהלה חושבת, אבל בראש ובראשונה- הוא חוטב עצים, עובד כל היום וישן כל הלילה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לרכוש את העולם זה באמת מרשים אך מדוע להסתפק בכך? |
|
||||
|
||||
מגבלות תקציב? |
|
||||
|
||||
לא איכפת לי שתעשו מה שאתם רוצים בעולם, אבל כל השאר שלי. באמת, אני יכול להראות לכם קבלה. |
|
||||
|
||||
הוא נמצא כעת בביקור בארץ. |
|
||||
|
||||
כן, אבל הוא בשעה אחת בהפסקת צהריים. |
|
||||
|
||||
ושעה זו קבועה לאורך כל היממה? |
|
||||
|
||||
אתה חושד בכשרים. הגברת היתה פעילה בתנועה הלאומית לקידום צבעוניים (NAACP) במשך שנים. היא היתה מזכירת הסניף במונטגומרי, אלבמה, ועסקה בשכנוע שחורים להרשם בפנקס הבוחרים. היא התנדבה להעמיד במבחן חוקתי את ההפרדה באוטובוסים ואירגנה את חרם הנוסעים השחורים על האוטובוסים ולא נפלה לתוך המאבק הזה במקרה. רוזה פארקס אולי לא היתה מרטין לותר קינג, אבל היא הפכה לסמל של המאבק לביטול ההפרדה הגזעית, דוקא משום שהיתה גברת קרתנית מעיר קטנה בדרום העמוק ולא מנהיגה פוליטית או לוחמת-רדיקלית. לאחר הניצחון בבית המשפט העליון היא הפכה למעין סמל של התנועה למען שיווי זכויות לשחורים. |
|
||||
|
||||
תודה על המידע! מעתה במקום לחשוד בכשרים (במה חשדתי?), אקשור חשודים (מן משחק לשון המעיד על עייפות). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |