|
ההצעה, צבעונית ומעניינת ככל שתהיה, מחטיאה קצת את המטרה. מטרתה של מועצת גדולי התורה, שהיא גוף דתי-פוליטי, להנחות בדרכי חשיבה את אותם אנשים שאבדה להם היכולת לחשוב בכוחות עצמם, ולכן הם זקוקים להלכה כתובה כלשהי. אין ממש צורך במקבילה חילונית למוסד המוזר הזה.
מלבד זאת, ההקבלה בין חילוניות לבין שמאל, כבר מזמן היתה לזרא, ואני מקווה שלא רק לי. שני הפוליטיקאים שהוזכרו מעולם לא נראו לי משכמם ומעלה, וקשה לי להיזכר באיזשהו מפעל חיים של מי מהם שהוכיח את עצמו.
שמעון פרס, מעל כולם, הוכיח שלא משנה כמה פעמים תנסה, עדיין אין זו ערובה להצלחה. נראה לי שהוא הפסיד ביותר מערכות בחירות מאשר כל פוליטיקאי אחר בהיסטוריה. הוא כיהן פעמיים כראש ממשלה מבלי שנבחר לכך, ומעולם לא הצליח להביא לסיומו איזשהו משא ומתן מדיני. גם חזונו ב'מזרח תיכון חדש' עדיין לא קורם עצמות, שלא לדבר על עור וגידים.
אני כן רואה יתרון פוטנציאלי בהקמת מעין 'בית לורדים', שאליו יתקבל כל מי ששרד בפוליטיקה הישראלית מספיק זמן, בתנאי שלא תהיינה לו סמכויות חקיקה. בית לורדים כזה יכלול, מן הסתם, את שמעון פרס, שולמית אלוני, צ'רלי ביטון, תופיק טובי, אבא אבן, אריאל שרון, גאולה כהן ועוד רבים, טובים יותר וטובים פחות.
|
|