|
למרות שכוונתך רצויה, אני חולק על הניסוח שנתת. המנהיגים אינם אחראים למעשי נתיניהם 1 אלא אחראים למעשי עצמם והשפעתם על חיי האזרחים. היהדות גורסת כי למעשים של כל אדם ובוודאי של מנהיג יש משמעות והשפעה הרבה מעבר למה שניתן לחשוב. מנהיגים השותקים על עוול (גירוש בר קמצא) ושחיתות אחראים הרבה יותר ממה שנדמה, כמו שמנהיג הנמנע מהכרעה במצב של פיקוח נפש (זכריה בן אבקולס) אחראי לכל מה שנגרם מכך.
אך אין זה אומר שהמנהיגים רשאים לחרוג מסמכויותיהם ולעשות ככל העולה על רוחם למען "טובת המולדת", מתוך אחריות לנתינים. כששרון גילה את ה"אור" והחליט שקיומו של גוש קטיף רע למדינה הוא יכל לעשות הרבה דברים כסמכות בעלת עבר בטחוני עשיר. הוא לא היה רשאי להתנהל כמנהיג מושחת של כנופיית בוזזים. במעשה זה הוא לא הראה מנהיגות אלא התנהג כפושע. כך גם שאר המעשים של "מנהיגים" במדינת ישראל החושבים שזכותם לקבוע ל"נתיניהם" בהתאם למאוויהם וגחמותיהם. שרת החינוך קובעת מי רשאי לפתוח בית ספר ולמי אסור, שר התעשייה מחלק מתנות לתעשיינים מקורבים ושר החקלאות מחלק מים למצביעיו. אוי לנו ואבוי לנו אם נקבל את מעשיהם של המושחתים הללו כמנהיגות ולא כמה שהם באמת התעמרות של עבד כי ימלוך באזרחים אותם כבש לעבדים.
1 מילה שלא ראוי להשתמש בה ומשמעותה קרוב למשמעות המילה עבד.
|
|