|
1. מאמר קצר מדיי לנושא מורכב.
2. ההבחנה בין תפיסות שונות לאחריות המנהיג מתעלמת מצורת השלטון, מבנה המערכת החוקית במדינה ומיושרם של ממלאי התפקידים הבכירים.
3. המנהיגות שלנו אינה ראויה להנהיג מבחינה מוסרית. הם אינם אנשים ישרי לב ונקיי כפיים, אלא קרייריסטים. רבים מהם בורחים מהאחריות, ומחפשים לתלות את האשם בכשלונם באחרים. לכן כשנעשית השוואה למצבנו הנוכחי כל הדיון הזה בסוגיית האחריות עקר.
4. ואפילו היה לנו מנהיג דגול כמו מהטמה גנדי במקום הבהמה הנוכחית, הזמנים השתנו והעם אינו עדר כבשים. המנהיג מבטא דעה שרווחת בציבור ואם הציבור בוטח בו הוא הולך איתו (לא אחריו). כך הפך חשמלאי אלמוני ממספנה למבשר נפילת הקומוניזם, נשיא ארצו ושם החקוק בהיסטוריה.
5. לדעתי כיום האחריות חלה קולקטיבית על העם. כשם שהעם הגרמני הצייתן העלה את היטלר ונושא באחריות לשפלותו ולפשעיו, כך להבדיל גדלות הרוח של גנדי אפשרה מאבק לא אלים בזכות אופים של ההודים, והתנהלותם (הבלתי מציאותית) של רבים ממנהיגי ישראל בעת החדשה, בשל התכונה הישראלית כל כך של רמיה עצמית. (ואני אומר זאת באופן עקרוני, מבלי לבטא עמדה פוליטית)
|
|