 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שיש במאמר ערוב תחומים בין שלושה סוגי אחריות. ישירה - א. הסרוב להקריב את העגל הפסול, או להעניש את בר-קמצא. ב. ''חטא'' המרגלים. ג. אחריות הרבנים לאי בריחת החסידים. ד. אחריות גורמי האכיפה לאי סיקול מעשיו של נתןזדה. שילוחית - הדוגמאות המודרניות - מפרסמים, סרטים אלימים, הסתה, הסרט ''פישר קינג'', ''ייסורי וורתר הצעיר''. ערכית- א. הבלגה על גירוש בר-קמצא. ב. חטא העגל. ג. עגלה ערופה. הנשיאה באחריות הישירה מובנת מאליה. האחריות הערכית מוטלת רק בכתבי מוסר. הטלת אחריות שילוחית היא בעייתית מפני שאין לה שיעור. ככל שהאחריות השילוחית מתקרבת לאחריות ישירה, ברור שיש אחריות, וזה כנראה גם המצב החוקי. אני מבין שטלי קוראת לכל הגורמים המנהיגותיים לנהוג באיפוק בימים ובשבועות הקרובים. זאת קריאה יפה מאוד... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |