 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש כמה דרכים לפרש את הדרישה לאי חוסר-אחריות מהמנהיג, כפי שעולה מהכתבה: 1. על המנהיג להחזיק רק בדיעות שהבעתן לא תפגע בציבור. 2. על המנהיג להביע רק את דיעותיו שאינן פוגעות בציבור. 3. במקרה שהמנהיג מחזיק בדיעות שיישומן יפגע בציבור עליו לשנותן. לא חשוב איך מפרשים זאת, קיימת כאן ההנחה שניתן לשפוט אבסולוטית את פוטנציאל הפגיעה בציבור. מצד שני, יש סיכוי טוב שמנהיג מסויים שאומר: "לא נזוז מילימטר" חושב שזיזה של אפילו מילימטר מהווה פגיעה גדולה יותר בציבור מהחלופה. אם, לעומת זאת, נכניס את החוק ואת הדמוקרטיה למשוואה, אנחנו עדיין בבעיה, שכן הדוגמה של בית המקדש היא בדיוק כזו שבו קיום החוק במלואו ולאשורו היווה את חוסר האחריות הגדול יותר. לכן, בסופו של עניין אנו חוזרים לדיעות ושיקולי דיעות, ומעבר להחלפת מוחם של המנהיגים (בתהליך מדעי בלתי דמוקרטי בעליל) או, אולי, לחילופין, את תחום מנהיגותם, איני רואה חלופות טובות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |