 |
|
 |
||
|
||||
 |
משה גורלי (משה? גורלי? כן, משה גורלי) טוען שקרנם של המבצעים שאינם יוצרים ירדה עם השנים, ושזו הסיבה לירידה בפופולריות של נורית גלרון. הטיעון הראשון שווה בדיקה; השני שגוי בעיני: גלרון כבר "לא סוחבת בעלייה" כבר כמה שנים טובות, למרות שהאלבומים הראשונים שלה נפלאים. השירה שלה כיום עושה רושם של הזנחה, לפחות באוזניים שלי - התרחקות מעצמה והתמקדות בפופ, במובן הרע שלו (מישהו זוכר שפעם היתה על הגבול שבין זמרת ג'אז לזמרת רוק? עושה רושם שהיא עצמה שכחה את זה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה סותר? אין מלחינים מוכשרים כארגוב שכותבים לה לחנים מורכבים, אז היא נסחפת לכיוון הפופי-פשטני שבאמת פחות מתאים לה. סביר שיש קשר בין המוטיבציה של זמר לבין החומר שהוא מקבל, ואם אין חומר נוצרת הזנחה. (לא יותר נכון לומר שפעם היתה על הגבול בין זמרת ג'אז לזמרת פופ? הדבר הכי רוקי שעולה בדעתי זה הביצוע של "כשאת בוכה את לא יפה" עם רביץ, אבל בטח תיכף תזכירי לי שירי רוק אחרים שלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"סוס מעץ" הוא בהחלט רוק מבחינתי, והביצוע חזק ופוגע. כנ"ל "אחרינו המבול", אם כי הוא שיר די גרוע, וגם "אתה הרי יודע" (רק האהבה קירבה אותי לחיים). הייתי מכניסה לכאן אפילו שיר כמו "בחלומי" (תמיד אותה ציפור צועקת), למרות שעל ההגדרות האקדמיות אפשר להתווכח. ומה על "נגיעה אחת רכה"? זה בכלל בלוז. ולגבי ההזנחה - להרגשתי, לא רק בחומרים, גם בצורת השירה שלה ובאינטונציה היא מחפפת. פעם שרה הרבה יותר מדויק וזהיר, וגם ניצלה את כל האוקטבות שלה, לפחות מדי פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה את מתכוונת כשכתבת "בלוז" ו"ניצול כל האוקטבות"? אם אני זוכר טוב, הביצוע שלה לקטע הזה של טוטס טילמנס היה הסיבה שבגללה קניתי את תקליט ההופעה החיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי להיות בהופעה חיה שלה בה ביצעה את הקטע. באמת היה משיאי הערב. אבל ברקת צודקת: זה היה די מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אומר אז כן. אבל בלוז לא קשור לזה - ''נגיעה אחת רכה'' הוא בלדת רוק-בלוז. שום קשר לווקאליזה (ואם יש, אנא האר את עיני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה מה שניסיתי לומר: צורת השירה והאינטונציה דורשות השראה, וההשראה באה (גם) מאיכות הלחן. אני מנחש (וייתכן שאני טועה) שאילו היה עובד איתה היום מלחין מבריק ברמה של ארגוב, היא היתה מוצאת בעצמה את האיכות, הדיוק והמנעד שהלכו לאיבוד כשכל מה שיש לשיר זה פופ חיוור. ("סוס מעץ" - שכחתי. נכון.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |