 |
כשאני קורא את מסקנות התחקיר המסתמנות1, אני חושב שיש 3 בעיות עקרוניות בדרך הסקת המסקנות של מערכת הביטחון והחברה הישראלית:
א. החיפוש מתחת לפנס. הרוצח היה עריק, מכאן שהבעיה היא עם עריקים (ולא יכול להיות שהבא יהיה ברגילה). הרוצח היה כהניסט מוצהר , מכאן הבעיה היא עם כהניסטים ידועים (והבא לא יכול להיות לא ידוע2). הרוצח היה עריק עם נשק, מכאן שהבעיה היא עריקים עם נשק (כאילו ממש קשה להשיג נשק בארץ). וכו'.
ב. אין בעיה בכיוון, הבעיה היא בכמות. השב"כ עקב אחרי הבחור הזה. מצ"ח עקב אחרי הבחור הזה. כולם ידעו מיהו, כולם ידעו מהו. לא עבר יום מהרצח והחברים שלו נעצרו. אז, אם אתם שואלים אותי, אין בעיה בחוסר מידע, או בחוסר שיטוף מידע. יש בעיה של עודף מידע. מפחיד אותי לחשוב שיש במרתפי השב"כ תיק שמכיל את כל ההיסטוריה שלי, כולל שמות חברי. מפחיד אותי עוד יותר לחשוב שעכשיו יתווסף לתיק הזה גם התיק הצבאי שלי, והתיק הרפואי שלי. האח הגדול לא צריך לדעת הכל. אני חושב שעדיף היה שנתחיל לחשוב על איך לצמצם את כמויות הנשק שמסתובבות בחברה האזרחית שלנו. אין שום סיבה הגיונית שכל חייל שיוצא לחופשה יצא עם נשקו האישי, אין סיבה שכמעט כל מי שגר בשטחים או קרוב יקבל נשק ואין סיבה שכל מי שהיה קצין יוכל לקנות נשק אישי. זה לא באמת מגביר את הביטחון, צריך הכשרה מיוחדת, ואימונים שוטפים בשביל להיות מסוגל לעצור פעולת טרור בזמן אמת. לעומת זאת, כמה תאונות ופשעים היו יכולים להמנע?
ג. הכל ניתן לפתרון3. לא כל דבר ניתן לפיתרון. לא כל בעיה עתידית ניתן למנוע. אולי באמת אין מה לעשות מול חולה רוח שמחליט לרצוח כמה אנשים. אי אפשר לצאת כל יום לעבודה עם שריון. לכן אולי לא תמיד צריך לחפש את האשמים, ולא תמיד יש מסקנות מוחלטות. אסונות קורים. פשעים קורים. גם חברות הרבה יותר סגורות משלנו לא הצליחו לשנות את הטבע האנושי, ולא לעצור את הטבע עצמו.
1 למשל http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... העתק כמעט זהה יש בכל העיתונים
2 נגיד, עמי פופר
3 וכאן גם אני חוטא, ובגדול.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש