 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע אם זה עוד רלוונטי, כי השיר פורסם מזמן, אבל קראתי אותו בפעם השנייה היום (6.8.05) ורק עכשיו אני מרגיש שבאמת הבנתי אותו (כמובן, אולי אני טועה). במרכז השיר - המחאה על הפערים בין חצי העולם העשיר שלנו לזה העני ב"איי הדרום", והאדישות/ההתנכרות שלנו אל חצי העולם העני. המפה תלויה הפוך - כלומר לא בסדר, לא כמו שצריך. וגם אוסטרליה, הדרומית, אך מייצגת את העולם העשיר, "מצחקת על ראשו" של העולם העני. בדיעבד, זוהי המשמעות של הכותרת - "איני יודע דבר על איי הדרום", וכנראה שאיני רוצה לדעת דבר. ייתכן שהבית הרביעי הוא נבואה או אולי פשוט אמת כואבת - אם יתהפך החדר (= אם המפה לא תהיה הפוכה, כלומר לא ימשך חוסר הצדק (ואולי זה רמז למהפכה שעתידה להתרחש?)) יהיו הארונות המלאים ספרים (תרבות הצפון העשיר) הראשונים לצנוח. אבל בינתיים - לא חווינו מעולם חדרימתהפכים (בית חמישי), ואיננו יודעים דבר על (איי הדרום) חיים בעוני, וגם אם נקרא ספרים, לא נבין באמת איך זה לחיות בעוני (בית שישי). בבית השביעי, המחאה קצת מתחדדת - אדמת המקום אינה חשה בצפוניותה או באיים השוכנים מדרום. חצי העולם העשיר לא חש שהוא "בצפון", כלומר שהוא צד אחד של העולם, אלא מרגיש כמרכז, כאילו אין שום דבר מלבדו, וזה מתחדד עוד יותר בבית הבא, אם כי אני מודה שלא הבנתי את הקשר לגוגן (האם הוא זה שנהג לצייר נשים אפריקאיות?). ה"לבנים" של המרפסת (שמזכירים כמובן אנשים לבנים) הם משחק מילים ממש מבריק. הסיום, כמובן, ציני ופסימי (ואולי יש לומר ריאלי) - לא הדובר (אבל כן המשורר, אני מניח) ולא הקורא מתעניינים במצבם של האנשים בדרום. הם ימשיכו "לישון" (זו מטפורה, אני מניח), כל עוד המלח מהדרום (מדמעות אולי) לא מגיע אליהם. יש כאן מחאה שקטה וחריפה, ותחושה חזקה של אי נחת, דווקא בגלל הלשון היומיומית, והניכור של הדובר כלפי הנושא (שמתבטא למשל, בצירופי מילים, כמו חיימתים, שמוציאים את התוכן והכח מהמילים והופכים אותן לסתם ביטויים). במשמעות הפשוטה, הכל מאד סתמי. אף מילה על ילדים מתים ברעב ובמחלות. ובדיוק זה הכח של השיר, וכבר נאמר הרבה על העוצמה שבאיפוק. שיר אחר באייל באותו נושא - "אפריקה" (צליל אברהם), שמעלה את הכל לפני השטח, השפיע אליי פחות, בעיקר בקריאה שנייה. אבל בסופו של דבר, וזה מה שעצוב, זה לא השפיע מספיק. גם עכשיו "איני יודע דבר על איי הדרום", וגם עכשיו סביר להניח שאני לא אעשה שום דבר בנושא, וכנראה שגם לא אתה שקורא את זה. אפשר ללכת לישון. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |