|
||||
|
||||
ואחלה מאמר. עוד מישהו זוכר את הסרט "סערת-מוחין"? לא משהו בתור סרט, אבל הרעיון מצויין, משהו כמו הסיפור של סוני שמוזכר במאמר: קסדה שמקליטה את כל המתרחש במוח, ו"מנגנת" את זה אח"כ אצל מישהו אחר. הבעיות ברורות (מוחות של אנשים שונים אינם זהים פיזית), אבל נחמד שלכאורה אין צורך להבין את המנגנונים המוחיים כדי לממש את זה. אם אפשר לזרוק אדם למציאות וירטואלית מושלמת, האם אפשר (כמו בחלום) גם לשחק עם תחושת הזמן? והאם זו תהיה רק אשלייה, או שבאמת אפשר לעשות overclocking למוח? אולי אפשר להתחבר לעשר דקות ובמהלכן לחוות שעה של צלילה בסיני. לי נראה שקסדת VR מושלמת יכולה להיות הרסנית למין האנושי (והייתי מאוד רוצה שתהיה לי אחת). טהרנים ימשיכו לטעון שחיים עם קסדה זה מלאכותי ופלסטי וחסר-רגש, אבל לא יהיה מי שיקשיב להם; כולם יבלו ימים, שבועות - למה לא חודשים, שנים? - בחיים אלטרנטיביים, משופרים, עם אינפוזיה לווריד (ספר רלוונטי: Better Than Life, אבל אני בקושי זוכר משם משהו, כולל את שם הסופר). הקץ לסמים, רק שבמקומם יהיה משהו אחר... זה לא מאוד רחוק, לדעתי, אם כי קשה ממש לדעת. |
|
||||
|
||||
אני היחיד שחושב על האורגזמטרון של וודי אלן? |
|
||||
|
||||
וגם הסרט ''אקזיסטנז''. |
|
||||
|
||||
יש גם סיפור קצר של קורט וונגוט, בשם "The Euphio Question", סביב אותו הרעיון. |
|
||||
|
||||
והאמת, גם על - http://www.wireheading.com/roborats/index.html. הגעתי בשביל החולדות, נשארתי בשביל המקקים. |
|
||||
|
||||
ממש לא היחיד. |
|
||||
|
||||
למה הרסנית? ב"עולם הטבעת" של לארי ניבן, הסם הממכר הנפוץ ביותר זו אלקטרודה המחוברת ישירות למרכז העונג במוח. המכורים לא עושים שום דבר כמעט מעבר לצרכים הבסיסיים. ההתמכרות הזו חוקית לגמרי, ואפילו מקבלת עידוד מסויים מצד הממשלה, שהגיעה למסקנה שזו דרך פשוטה ויעילה להכחיד גנים לא רצויים ממאגר הגנום האנושי. |
|
||||
|
||||
מישהו קרא במקרה ספר הזוי שנקרא אאז"נ "הוורט" או משהו כזה ? |
|
||||
|
||||
טוב אשכרה הצלחתי לגרד משהו מתחתית הזיכרון שלי. לקח זמן להבין ש"וורט" במקור האנגלי זה "vurt" ולא "wurt". הזוי אפילו בשביל סייברפאנק, אבל מעניין. אני שוקל להזמין את הספר ולקרוא אותו שוב. (הקשר לנושא הוא שהוורט הוא הסם האולטימטיבי: נוצה ששמים על הלשון ומכניסה את המשתמש לתוך חוויה וירטואלית מתוכננת מראש). |
|
||||
|
||||
אם היית בא לאוגוסט פנגווין, היית יכול לקחת את הספר הזה בדוכן החלפת ספרים (BookCrossing). אבל הדברים התגלגלו אחרת, ועכשיו הספר זכה להכנס שנית לרשימת הקריאה שלי... |
|
||||
|
||||
אני זוכר את "עולם טבעת", אבל לא הייתי אומר שזה התסריט הכי סביר. אם יש חלופה *באמת* טובה למין - יותר זמינה, יותר כייפית, מה שתרצה - יכולים לקרות כל מיני דברים. |
|
||||
|
||||
(ספר רלוונטי: Better Than Life, אבל אני בקושי זוכר משם משהו, כולל את שם הסופר) זה ההמשך הנפלא של Red Dwarf (אני ממליץ בחום גם על ה DVDים של הסדרה). הסופר הוא שני סופרים "Grant Naylor", אם לצטט מהעמוד הראשון: "Grant Naylor is a gestalt entuty occupying two bodies, one of which lives in north London, the other in south London. The product of a horribly botched genetic-engineering experiment, which took place in Manchester in the late fifties, they try to eke out two existences with only one mind. They attended the same school and the same university, but, for tax reasons, have completely different wives.
The first body is called Rob Grant, the second Doug Naylor. Among other things, they spent three years in the mid-eighties as head writers of Spitting Image; wrote Radio Four's award-winning series Son of Cliche'; Penned the lyrics to a number one single; and created and wrote Red Dwarf for BBC Television. They have made a living variously by being ice-scream salesmen, shoe-shop assistants and by attempting to sell dodgy life-assurance policies to close friends. They also spent almost two years on the night shift loading paper into computer printers at a mail-order factory in Ardwick. They can still taste the cheese 'n' onion toasties. Thier favourite colour is orange." |
|
||||
|
||||
"סערת מוחין"? אני מכיר סרט שנקרא Strange Days http://www.imdb.com/title/tt0114558/ זה אותו סרט? ( טוב, כנראה שלא http://www.imdb.com/title/tt0085271/)
|
|
||||
|
||||
אכן, התכוונתי לסרט אליו קישרת בסוגריים. את Strange Days אני לא מכיר, אבל רוג'ר איברט מתלהב אז אנסה להשיג אותו. |
|
||||
|
||||
ראיתי את הסרט בקורס על מדע בדיוני בקולנוע בטכניון, ואחר כך מספר פעמים בערוץ TCM. זהו, אגב, סרטה האחרון של נטלי ווד. איך הסרט? נחמד, אבל לא יותר מזה. משקף לדעתי איזו תמימות של עולם ה-AI בסוף שנות השבעים (הסרט יצא בשנת 1983). |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על הסרט של אלון, אבל אני נתתי אנטי המלצה על הסרט השני (strange days). |
|
||||
|
||||
אנטי המלצה נשמע לי קצת מוגזם, למיטב זכרוני הוא היה חביב. |
|
||||
|
||||
לא יודע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |