|
נראה שהמהלכים האחרונים של ממשלת שרון שופכים אור על המדיניות הכוללת של האיש בניהול הסכסוך העכשוי.
1)מלחמת התשה מתמשכת למול הרשות, תוך צפיה לקריסה פנימית של הרשות, והנחה שלצד הישראלי משאבים רבים יותר במלחמת התשה שכזו.
2)ניצול של משברים נקודתיים (ולדוגמא פיגוע הטרור האחרון) לפעולות צבאיות מדיניות מוגבלות תוך שמירה על חזית מלוכדת מבית וניטרול לחצים מחוץ.
3)מבחינה אסטרטגית דחיה כוללת של כל פיתרון מדיני בעתיד הנראה לעין(דחיה ברמה האסטרטגית, ברמה הטקטית יתנהלו כל הזמן נסיונות סרק לכל מיני אופציות להדברות שרובם יכשל בסופו של דבר בשל הסרוב של ארגוני הטרור הפלסטינאים) תוך אמונה ששימור הסטטוס קוו הקים (רשות מתפוררת) ישרת בעתיד הרחוק את האינטרסים האסטרטגים של מדינת ישראל.
נראה שעל פניו האיש למד משהו מאז 82, השאלה היא האם גם תומכיו השכילו מאז.
|
|