 |
|
 |
||
|
||||
 |
ערן בילינסקי, איפה אתה? "נותרת השאלה מהי הסיבה האמיתית למכתבה החשאי של פרקליטת המדינה לאברהם בורג" - בשלב זה ציפיתי שתתפרץ בתגובה ארוכה שמסבירה את הסיבה האמיתית או לחילופין מדוע הכותב צודק/טועה/ שבוי בהנחות של עצמו או משהו כזה. נא הצל אותנו מן הבוץ הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גבירותי ורבותי. בזמן האחרון אני זוכה לבקשות שונות מאנשים שונים, מהם אנונימיים ומהם פחות להסביר את ארועי הזמן. לצערי, איני בקי *בכל* מה שקורה ועיסוקי החוץ-אייליים לא מאפשרים לי להתעמק בכל תחומי העיסוק הפוליטיים. לכן, כשיש לי מה לחדש ולהוסיף אני משתדל לעשות זאת בעצמי, אין צורך לבקש במיוחד וסביר להניח שאם לא הוספתי תגובה פרובוקטיבית-משהו בנושא אזי אין לי תובנות שונות. ולעניינינו, אדם לא יכול לשרת בתפקיד כה רם, גם בשירות הציבורי, בלי להבין את כוחו והשפעתו, ולנצלם. זו תהיה תמימות להניח אחרת לגבי הגברת ארבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנצלם - לרעה (התכוונת...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עוסק באתיקה (מה ראוי), אני עוסק באונתולוגיה (מה יש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, בקיצור, כשקורה משהו שמתאים לתאוריה שלך - אתה תודיע לנו, וכשקורים דברים שאינם מתאימים, אתה תתחמק באלגנטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בכלל לא ככה. אני לא רואה איך יכולים להיות דברים ש''לא יתאימו'' לגישה (''תאוריה'') שמייצגה העיקרי באייל הוא ע''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת איי, זו הייתה עקיצה קצת מיותרת. אתה הרי יודע שעיסוקי העיקרי אינו ''פוליטיקה ואידאולוגיה'' אלא משהו אחר. שים לב שאתה גם לא מבחין בין שתי רמות (שכתבתי עליהן במקום אחר) - תיאריה ומטא-תיאוריה. המטא-תיאוריה היא שפוליטיקאים לא טועים וכו'. התיאוריה היא שפרס יחלק את ירושלים וכו'. התיאוריה יכולה להיות שגוייה ולתקן את עצמה. המטא-תיאוריה היא אוסף של הנחות יסוד וככאלה, ברגע שהתקבלו, הן לא עומדות יותר לויכוח עד אשר תגיע מטא-תיאוריה אחרת. בקיצור, המקבילה היא למשל המעבר ממדע אריסטוטלי (מניח תכלית) למדע אפלטוניסטי (שלא מניח תכלית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטא-תאוריה שלי היא שגנבים/שודדים אף פעם לא טועים. הם מאוד מעשיים ויודעים את העבודה. אם הם נתפסים, צריך לשאול למה הם נתפסו. אולי היה להם מניע להיתפס וגו. ברגע שהתקבלו שאר הנחות היסוד של המטה תאוריה, אין לערער עליהן עד אשר תגיע מטא תאוריה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קדימה, שכנע אותנו בהנחות היסוד שלך, הראה מדוע הן סבירות, הצג ניתוחים הנובעים ממנה, בהצלחה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב נו. אם אתה ממש מתעקש. גנבים/ שודדים (להלן גנבים) הם אנשים מאוד מקצועיים. אני לא מדבר על ירוקים בתחום, אלא כאלה עם ניסיון. מדובר באנשים היודעים דבר אחד או שניים בעסקי הפשע. כמו כן הם מוכווני מטרה. זהו עסק קשוח, ורק הקשוחים שורדים. גנב כזה, למה שיתפס? אחת מהשתיים. או שהוא לא יודע את העבודה, או שהוא יודע את העבודה אך במקרה שלנו הוא טעה בשיקול הדעת. מאחר ואחת מהנחות היסוד שלנו היא שהגנב אכן בקיא במלאכתו, נוכל לטעון כי הוא טעה בשיקול הדעת. אלא שגנב לא טועה. זוהי עוד אחת מהנחות היסוד. לכן אין לנו אלא להסיק כי הגנב נתפס כי רצה להיתפס. מדוע? אולי רצה לסגור חוב ישן עם אחד מהעצורים בכלא או בבית המעצר. אולי רצה לנוח קצת על זרי הדפנה, לקבל קצת כבוד בכלא על כל אותם פעמים בהם לא נתפס. וכן על זה הדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כדאי לבחון כמה מקרים שבהם גנבים נתפסו, ולראות אם בכלל "האדם הפשוט" היה אומר שהגנב טעה, באותו אופן שאומרים שפוליטיקאים טועים. יש להניח שבהרבה מהמקרים, כן; אבל בהרבה מקרים אחרים, לא: הגנב עשה הכל נכון פחות או יותר, אבל במקרה עברה ניידת בסביבה; במקרה בעלי הבית בדיוק קיבלו את כלב הזאב של הדודים לשמור עליו; וידידו של הגנב הוא בכלל שטינקר של המשטרה, ולגנב באמת לא היתה סיבה לחשוד בו. ובהרבה מקרים אחרים, הגנב בלי ספק עשה טעות (יאמר האדם הפשוט, לא החוקר הבילינסקאי-שרעביסטי), אבל היא יותר דומה לכדור האש ששלח דובי קננגיסר במשחק המחשב שלו: פעולה מהירה בהיסח הדעת. כזה הוא הגנב שנתקל בחושך במייבש הכלים, והפיל את הסיר שעשה רעש, או חתך את הכפפה על הגדר ולא שם לב שהאצבע שלו חשופה ומשאירה טביעה. כל אלה אינן טעויות מאותו הסוג של "פרס שסמך על כוונותיו הטובות של ערפאת", או של "גולדה שהעריכה שהמצרים לא יתקפו עכשיו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרס סומך על ערפאת הוא נגיד שווה ערך לאברהם הסומך על יצחק בעסקי הפשע. ('אתה אומר איפה אפשר לתת את המכה ואני נותן לך שליש'). אסטרטגיה כוללת. ויש גם את הרבדים היותר נמוכים: התקלות במייבש כלים היא שוות ערך לפליטת פה של פרס במסיבת עיתונאים. העיתונאי עצבן אותו עם השאלה אז הוא איבד קצת מהשלווה. אה כן, זה גם יכול להיות מכוון, אותה פליטת פה. אבל כך גם ההתקלות במייבש הכלים. אני דווקא חושב שהציבור הרחב יתן יותר קרדיט לפוליטיקאי על פעולותיו (אפילו אם היו נראות כשגויות לכאורה) מאשר לפעולות לא מוצלחות של הגנב. על הגנב יאמרו שהוא מעד וזה צפוי, כי סוף גנב לתליה. ואילו על הפוליטיקאי יאמרו בחצי חיוך - הוא ממזר. בטח יש כאן משהו מעבר. (וזה בהנחה שלא ינסו בכוחות עצמם למצוא את המעבר). כמובן שלא ערכתי מחקר אז אני לא באמת יודע מה הציבור חושב על פוליטיקאים וגנבים. אני סתם משער. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |