|
||||
|
||||
כלומר: לא רק שאני דתיה, אני גם מזדהה עם עצם ההתנגדות לגיוס בנות למערך הלוחם, וגם אני חושבת שאם הדבר אכן יתבצע, הנזק יהיה גדול לעין ערוך מהתועלת (במישורים רבים, אבל לא בא לי לפרט עכשיו). בכל זאת, ואולי דוקא בגלל זה, כל כך התקוממתי מקריאת המאמר, שעל חלקים נרחבים מתכניו אני חולקת, שאופן הצגת הדברים בו הוא מעצבן, והכי גרוע, שהוא עוד מתיימר לדבר בשמי (ראה: אנו, אנחנו וכו' הרבים במאמר). חבל, כי קיוויתי שלפחות באייל יהיה איזשהו דיאלוג אמיתי בעניין, ולא מצאתיו, לא במאמר ולא בתגובות לו. |
|
||||
|
||||
את מוזמנת לפרט מתי שאת רוצה, אני אשמח לדעת מה הם הדברים שיפגעו בצבא בידה ואישה תשרת כלוחמת לכל דבר. אני מקווה שאת מדברת לפחות מתוך ניסיון של אחת שעשתה שרות צבאי כל שהוא ויודעת מה קורה בצבא +- |
|
||||
|
||||
נו, אז זה בדיוק הזמן והמקום לפרט את הנזק שיגרם, לדעתך, וליצור דיון רלוונטי יותר, לטעמך. |
|
||||
|
||||
דווקא ראיתי איזו התחלה מעניינת בתגובות עם גילית לעיל... נראה לי, שנקודת מוצא להתחלת שיח בעניין צריכה להיות האמון בכנות. כלומר: לתת אמון בכך, שכאשר אנשי ההסדר והמכינות מדברים על חוסר יכולתם לשרת ביחד עם בנות במערך הלוחם, אז אלף, בעקרון הם מאוד רוצים להמשיך ולתרום ולשרת, ובית, הם בכנות סבורים ששירות קרבי עם בנות מנוגד להלכה באופן שלא ניתן "להחליק" אותו. אי אמון כזה, כלומר מחשבה שהטענות הן בעצם מניפולציה (נסיון להתחמק משירות, נסיון להשליט את הדת על כל דבר שזז) באמת לא יאפשר מציאת פתרון. מוטיבציה כלשהי למצוא פתרון גם היא נדרשת. אני יכולה לומר שמשיחות עם "אנשי מגזר" רבים, לרבות בעלי עמדות השפעה בעניין, יש רצון עז לפתור את הבעיה. כן, כן, אני כבר שומעת את התגובות בנוסח "רוצים לפתור אך לא מוכנים לזוז מילימטר". הבעיה בדברים האלו, בעיה שבגינה, בין היתר, יורדים חרדים על בני מגזרי, היא שזזנו, לדידנו, כל כך הרבה, אך הדבר כמובן איננו זוכה להכרה. לדוגמא: האישיו כרגע הוא שירות בנות במערך הלוחם. להבנתי, רבנו ההסדר היו מעדיפים שבנות לא ישמשו גם בתפקידי הדרכה בקרבי, אולם זו בפירוש איננה הסוגייה כרגע! להבנתי, גם חלק מהפוסטרים התלויים באוהלים, הם יעדיפו כי יומרו בתמונות נוף אחרות, אך גם לא זו הסוגיה. אלא שירות עם בנות באותו טנק, באותה יחידה קרבית, כולל יציאה לשטח ביחד (ומה אם החיילת צריכה ללכת לשירותים באמצע המדבר?). לדעתי ישנה שאלה נוספת (לא אחת, יותר) והיא: מה תפקידו הראשי של הצבא: האם מימוש עצמי של המלש"ב, או הגנה על מדינת ישראל. אני שואלת זאת בין היתר, מכיוון שאם זכרוני אינו מטעני, הרעיון של שילוב בנות ביחידות השדה לא נובע מצורך עז באנשי שדה נוספים. אדרבא, ברור ששילוב בנות ביחידות השדה כרוך בעלויות רבות. נדמה לי, שמרוב דיבורי פוליטיקלי קורקט בעניין, קול המפקדים אשר סבורים שמבחינת הצבא הרעיון שלילי, מושתק. מכיוון שאני מאחרת, אסתפק בשלב זה בדגימות לעיל. |
|
||||
|
||||
רק בתשובה לשאלתך - הצבא הוא צבא העם, ולפיכך הוא מחוייב בחוקי השיוויון שנכונים לגבי כל מקום במדינה - אסור להפלות אנשים מטעמי דת, גזע או מין. הרי גם שמירה על מטבח כשר היא מעמסה כלכלית (ולוגיסטית) על הצבא. האם לדעתך כדאי לוותר עליה? כמו כן - לצבא אין מה לעשות עם חלק גדול מהבנות (והבנים) שמגיעות אליו. אם הן יוכלו להשתלב במערך הלוחם, הם ינוצלו באופן הרבה יותר מוצלח, מבחינת הצבא והחברה גם יחד. על כן - כן, זה כדאי. ואף פעם לא יהיה מצב שבו אין "צורך עז באנשי שדה נוספים", ובטח שלא במצבנו הנוכחי, כשכוחות הבטחון קורסים תחת העומס. ותשאלי כל פלוגת מילואים ממוצעת. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מתגובתך: האם אתה טוען שכצבא העם ה"מחוייב בחוקי השיוויון" יש לגייס בנות למערך הלוחם גם אם זה לא כדאי כלכלית? או שאתה טוען שזה כדאי כלכלית. או, כמאמר עורכי הדין: הטענות נטענות לחלופין ובמצטבר... |
|
||||
|
||||
גם וגם. כלומר - גם זה לא משנה אם זה כלכלי או לא, וגם - אם זה לא מהווה שיפור, זה לפחות לא מהווה פגיעה כלכלית. |
|
||||
|
||||
שיש פה בהחלט שני צדדים. צד אחד יכול לזוז וזז כי אין לא בדרך כלל ברירה וזה מהסיבה שהצד השני טוען כי הוא לא יכול לזוז גם עם הוא רוצה בגלל צו כל שהו. הצד הראשון שזז לפעמים כלל לא מאמין במה שמאמין הצד השני אולם על מנת לשתף אותו ולהגן יחד על המדינה הוא מוכן לוותר קצת פה וקצת שם ועוד טיפה פה ועוד טיפה שם והרי הצד הראשון יכול לחיות עם הוויתורים ואילו הצד השני לא יכול בשום צורה לחיות עם הוויתורים לכן יש רק צד אחד שיכול לוותר פה. נו ומה עם החיילת צריכה לשרותים באמצע המדבר? האם החייל הדתי חייב להסתכל מאחורי הגיבעה ששם היא עושה את שהיא עושה? ועם הם באותו הטנק האם הם חייבים להיות מחובקים? האם תמנעי מאדם כל שהו לשרת בטנק למרות שהוא כשרוני ביותר לנושא בגלל מינו? בוודאי שהם רוצים לפתר את הבעיה, למעשה הם הביאו פיתרון שהנשים לא ישרתו באותו מקום אם הגברים, פשוט לא? אז זהו שלא. לא פשוט כלל, יש תרגילים משולבים מה יעשו אז? האם אז בתרגילים אילו יקבלו חיילים דתיים פתור? או שאולי תרגילים מסוג זה יהיו רק בין גברים או נשים. צר לי אבל לי במילואים יש גם דתיים וגם נשים, בזמן המילואים בתרגילים כמה שזה מפתיע אנחנו במדבר, הנשים מסתדרות וגם הגברים מסתדרים, איך ? קסם כנראה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שדילגת על כמה שורות שכתבתי, שהתייחסו לכך שהחיילים הדתיים, לפחות לתחושתם הסובייקטיבית, מבצעים המון ויתורים ע"מ להמשיך ולשרת יחד. ולא, אני לא מתחילה כאן תחרות "מי מוותר יותר", אני מבקשת הכרה בכך, שעד כה, עוד לפני פרוץ הויכוח הנוכחי, עשו שני הצדדים (האם יש רק שניים?) כברת דרך של ויתורים כדי לשמור על השירות המשותף. דבר שמחזיר לשאלה: האם יש רצון לפתור גם את הבעיה הנוכחית? |
|
||||
|
||||
ואני ביקשתי לדעת על מה מוותרים החיילים הדתיים. (שלפי חוקי התורה הם לא יכולים לוותר?) בקשר לבעיה הנוכחית השאלה היא אצל מי הבעיה? אצל החילוני או הדתי? האם במידה ואכן תהינה חיילות בטנקים (הבאתי כתבה ממעריב על שומר מסורת שאומר כי זה שטויות שהם לא יכולים להיות ביחד) האם הדתי יעזוב את הצבא? האם אנשי הישיבות במקום לעשות חצי שרות יעשו שרות שלם? יש לדתי בעיה, הוא לא מוכן לוותר בשעל אחד, מבחינתו כל מה שהוא עושה פוגע בו, כל מה שאני עושה פוגע בו , וכל מה שהצבא עושה פוגע בו. אני לא חושב שזה כך, אני מוכן להתחשבות אבל יש גבול והדתי מבחינתי חוצה בכמה נקודות שמשפיעות עלי את הגבול. |
|
||||
|
||||
שוב מתנופף לו הטיעון הפרקטי. הפעם טוענת איילה כי ''קול המפקדים אשר סבורים שמבחינת הצבא הרעיון שלילי, מושתק''. הטענה הנ''ל, בלבוש שונה כל פעם, חוזרת ללא סימוכין. אם זה בטענה כי שילוב הבנות בצבאות אחרים נכשל, אם בלבוש ''בנות חלשות יותר מגברים'' (טענה שגויה, גם בקרב הבנות וגם בקרב הבנים יש בעלי יכולות פיזיות שונות, ויש לא מעט בנות שיכולתן עולה על זו של הבנים). כל עוד היא תופיע ללא סימוכין אמשיך להוקיע אותה כשקר דמגוגי גס. |
|
||||
|
||||
אני דיברתי על בנות שיותר חלשות?! אני מפנה אותך לעמדת המשיב (הצבא) בבג"צ אליס מילר, לעניין העלויות התכנוניות של שילוב בנות (וכן, אני יודעת ששם נפסק ברוב דעות כנגד עמדת הצבא). וחוץ מזה, הטיעון הפרקטי בהחלט לא היה הטיעון הראשי שלי. נראה לי שהוא גם לא הטיעון הראשי שלך: האם תסכים, כי אם אכן יוכח שלצבא לא "כדאי" לגייס בנות למערך הלוחם, והדבר נעשה רק לשם קידום מימושן העצמי (מה שנקרא- לעניות דעתי בהקשר לא נכון - עקרון השיוויון), האם אז תסכים כי אין לגייסן למערך הלוחם? ומדוע לא חילקתי משפט ארוך זה לשניים? |
|
||||
|
||||
הממ... גם אני לא ממש דיברתי על זה אלא על הלבוש השונה לטיעון (הוא נמצא למעלה כך שאיני רואה צורך לצטט את עצמי). אבל על ראש הגנב... בכל מקרה, ישנן בנות רבות שכושרן הגופני והסיבולת שלהן גבוהה משל כל מני "נחנחים" (בלי כוונה להעליב אף אחד) ואני, כגבר, בכלל מוחה על כך שהן זוכות להקלה בשרות הצבאי על פני. ציטטי גם במקום אחר קטע מספרו של מייקל קרייטון "כדור" (קרייטון נחשב לסופר שעושה מחקר רציני לספריו) בו הוא מצביע על העובדה שנשים מתאימות יותר לצוללות למשל, בגלל מימדי גופן הקטנים, יכולתן לעמוד בלחצים ועוד. סתם, כמה יריות פתיחה. ומי אמר לך שאת ראשי הצבא מנחים רק שיקולים פרקטיים? יש כאלו שיאמרו שאופן העלת הנושא על ידי הרמטכ"ל נועד כדי להזמין ביקורת ו"לקבור" את הנושא. לא יודע. ברור לי שלא תיתכן הוכחה לכאן ולכאן. הכל תלוי באופן הצגת העובדות. אני למשל שרתתי כלוחם (מצטער, ככה קוראים לזה) בפטריוט (כן, הטילים האלה שלא פוגעים...). לדעתי המשוחדת בנות יכולות להצליח בתפקיד (שדורש סדר, ריכוז, חלוקת קשב, יכולת התמודדות מול לחצים ומעט כוח פיזי) הרבה יותר מאשר בנים רבים. אצל האמריקאים משרתות נשים באותו תפקיד כבר שנים רבות, והפתעה! גם חיל-האויר (טוב נו, הנ"מ) משלב נשים בתפקיד זה החל משנת 1994. בהצלחה מרובה. ראיתי, בעיניים שלי. ולמה לא חילקת משפט זה לשניים? באמת לא יודע, אבל למה את שואלת אותי? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |