 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגיע הזמן לסגור את רשות השידור? אומנם לכמה מקורבים לא תהיה עבודה אבל אני מוכן לסבול את העליה חדשה של מקבלי הקיצבאות מהמדינה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשום אופן אסור לסגור את רשות השידור! בקולג'ים בארה"ב נהוגים כבר שנים רבות "משחקי שתיה" שבהם יושבים כל החבר'ה ביחד ורואים איזה פרק של האקס-פיילז או של הסימפסונס, וכל פעם שקורה אירוע כלשהו שהוגדר מראש (נניח, מאלדר וסקאלי נכנסים למרתף חשוך ומדליקים פנס) כולם שותים עוד כוס בירה ונהנים מאד. המהדורה הישראלית של משחקי השתיה האלה היא לשבת ולצפות במהדורת החדשות של הערוץ הראשון, ולשתות כוס בירה כל פעם שיש להם תקלה טכנית. אם מתחילים את המשחק בשבע וחצי, כשמגיעים לחדשות של תשע הן כבר ממש לא מדכאות כמו בדרך כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם אתה מוכן לסבול את היעדרו של שידור ציבורי (ודוק: לא ממשלתי-צבאי) בישראל, שבה שוק התקשורת הפרטי כה ריכוזי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שברור לך כמו לי שגם היום יש אינטרסים במערכת וההבדל הוא שמי שמשלם על מערכת שאני באופן אישי כלל לא מעוניין בה הוא כולנו ומי ששולט על הכסף היא וועדה שמוחלטת על ידי אינטרסנטים. אני אישת מעדיף להתיחס לחדשות היום בזהירות בכל תחום שאני שומע , ומעדיף לבחון את אותן חדשות גם ממקורות חוץ כמה שאפשר. (וזה מתוך הכרות שהייתה לי מעט עם המערכת ומבט בשיקולי העורכים במקום זה או אחר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר בבקשה כיצד אתה רואה את תרומת רשות השידור במתכונתה הנוכחית אל מול אמצעי התקשורת המסחריים עם הבעלויות הצולבות ושאר הבעיות. אני לא הצלחתי למצוא תרומה כזאת, אבל אני גם לא ממש בקיא במה שמציע הערוץ הראשון לצופיו או במה שמציעות תחנות הרדיו הציבוריות למאזיניהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה בגלל שאתה שתוי כל פעם שאתה צופה בערוץ... (: אבל ברצינות, זה נכון שיש לשידור הציבורי בישראל הרבה מקום לשיפור, אבל אני חושב שזה טוב שיש גוף אחד שהלחצים המופעלים עליו הם לא מסחריים, ולכן יש לפחות תחום אחד בו הוא יכול לפעול בחופשיות יתרה משאר המדיה. חוץ מזה, שנציין שמזה זמן מה "מבט" מובילה ברייטינג? אי אפשר לומר שלערוץ הזה בכלל אין צופים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו בדיוק העניין - שישנם מספיק כלי תקשורת שהלחצים הפוליטיים אינם משפיעים עליהם (או משפיעים עליהם באופן שונה), ולכן, בינם לבין השידור הציבורי, נכסה את כל האינטרסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמת העיקרון הייתי מסכים איתך - אבל, עם כל הריקבון והשחיתות ברשות-השידור, נראה לי, שעדיף לסגור אותה וגמרנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאת העלייה ברייטיינג של "מבט" אפשר לזקוף לזכות הטריק (הגאוני?) שנקרא "שבע וחצי" (אגב, לקח לי חודש להבין מה כתוב שם): השעה רבע לשמונה. אין טלוויזיה, ואין לך מה לעשות. אתה מזפזפ, ופוגע בטעות בערוץ הראשון - ישר לתוך אולפן חדשות. בזה הרגע שכחת מה השעה, מי נגד מה ולמה - אתה רואה *חדשות*. בכאילו. עד שזה נגמר, ואז אתה שם לב שפספסת את החדשות בערוץ שתיים (זעה קרה מכסה אותך, כשאתה עט על השלט, ומעביר - בדיוק בזמן בשביל לראות את חליסלוצקין אומרת שיהיה חם). עכשיו מה תעשה? הרי לא ראית *חדשות*, כי היית עסוק בתוכנית ההיא, איך קוראים לה - נו, הזאת עם חיים יבין. אז אתה מחכה עוד חצי שעה, בערוץ השני אם אפשר, וחוזר לערוץ הראשון בהפסקת הפרסומות של תשע ושלוש דקות, לראות את הפתיח של מבט מתחיל לפעול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, גם בתקופה שהיתה קיימת, "המהדורה המוקדמת" של חברת החדשות דישדשה בד"כ מאחורי "שבע וחצי". בכל זאת, היא צפוייה לשוב במסגרת החיזוקים האופקיים ללוח השידורים של ערוץ 2. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבור שלעצם קיומו של השידור הציבורי יש "השפעה מרסנת" על התקשורת הפרטית (אנשים מרבים לטעון שבארץ היתה לשידורים המסחריים "השפעה מדרדרת" על השידור הציבורי, ואכן גם זה קיים). זו טענה שקשה להוכיח אותה, אבל היא עובדת בערך כך: קיומו של שידור ציבורי (ויש להזכיר - גם ממלכתי) מבטיח ששיקולים מסחריים לא יעלימו נושאים מסדר היום התקשורתי. כשמצב זה נתון, גם התקשורת המסחרית נדרשת לעסוק בנושאים האלה (אפילו בלי לחכות שהם יוולדו בשידור הציבורי). מעבר לצד העתונאי, גם בצד התרבותי יש לשידור ציבורי מה לתרום, אלא שכאן אני מרגיש שנדרשות ממני הוכחות, והשידור הציבורי בארץ מקשה עלי לספק אותן. בכל זאת, פטור בלא דוגמאות קונקרטיות אי אפשר, ולכן אפשר לציין את מגזין חדשות-החוץ של קול ישראל, כמו גם את "דין ודברים" ואת המגזין לענייני חברה, ואת מהדורת "מהיום למחר" של הטלוויזיה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, במחקר שעשתה ברברה פטץ' בגרמניה, היא הראתה כיצד, בעוד שהשידור המסחרי גרר את השידור הציבורי ליצירת חדשות יותר "בידורית" (יותר ויז'ואל, פחות ראשים מדברים), הרי שהשידור הציבורי גרר את השידור המסחרי לעיסוק הרבה יותר אינטנסיבי בחדשות מאשר היה בתחילת דרכו של השידור המסחרי בגרמניה. כהרגלי בקודש, אין את המאמר פה, אז תאלצו לחכות ליום ראשון או שני בשביל פרטים מדוייקים יותר. וזה למרות שקיבלתי רק 84 במקצוע המרגיז הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את בעיית הקרטלים המונופוליים החדשים צריך לפתור בכל מקרה! הא לך איש כפישמן, המחזיק בבעלות - בין אם חלקית או מלאה - על: "רשת", "יס" (אחד השותפים), "ערוצי-זהב" (אחד השותפים), "ידיעות אחרונות" על רשת התקשורת שלו (יחד עם מוזס), "גלובס", "סלקום" (אחד השותפים - אם-כי לא בכיר), "קוי-זהב" (לא בטוח אם חלקית או מלאה), "נטויז'ן", ועוד ועוד - כמו גם "הום-סנטר", "מגה-ספורט", "טויסאראס" ועוד קרוב למאה חברות נוספות... לבעלות הצולבת צריך וחייבים לשים קץ!! אחרת, עוד מעט קט יהא שמנו "פישמן-אל", במקום "ישראל". אבל, המשך החזקתו של שוק תקשורת ריכוזי, נאו-בולשביקי, בעל מונופולים ממשלתיים בהחלט אינו התשובה הראויה... ובכלל, הגיע כבר הזמן לפתוח את שוק-התקשורת לתחרות חופשית, אמיתית - לא רק בין חברות, המקושרות לממשלה, לאלה המתייחסות על בית-פישמן (או נמרודי; או מוזס; או שוקן; לשמו הספציפי של האדם דנן אין חשיבות כאן, העיקרון הוא החשוב), כי-אם בין עשרים חברות, בין מאה חברות, שכל ערוץ או שניים יהיו בעלות פרטית נפרדת - *אז*, סוף-סוף, נתחיל לראות תחרות של ממש על המרקע, ולא כולם ישדרו, כמו בעת הנוכחית, אותו הזיפת עצמו... האם חשבתם פעם על העובדה, שאם יתכנסו יחדיו, לילה אחד: רה"מ, שר התקשורת, שר הבטחון, והאדונים פישמן, נמרודי, מוזס ושוקן, ויחליטו, יחדיו, שלציבור הישראלי אסור לדעת דבר-מה - הציבור פשוט לא ידע אותו?? הלא, אפילו על גישתם לאינטרנט של מרבית אזרחי-המדינה (כולל אותי, נכון) יש לפישמן גישה... אינני אומר, שאכן נערכות פגישות-ליליות מעין זו; אבל, די בכך, שהדבר *אפשרי*, על-מנת שהדמוקרטיה תיחשב לפגומה. מאה איש אי-אפשר לכנס, בלילה אפל באיזה חור נידח, ולמנוע מן הציבור לדעת זאת... וכנ"ל לגבי כל יתר שוק-התקשורת - אני מייחל וממתין ומתפלל ליום, בו ירוטש לאלפי-רסיסים המונופולין של "נזק" - ונשבע לכם, אני אנטוש אותם בשניה שבה יהיה ספק מתחרה *כלשהו*. כבר ממש לא אכפת לי מי. אבל - אם זה יהיה רק אחד או שניים - מהר מאד הם יתחילו לתאם את המחירים ביניהם, אולי אפילו ידונו במיזוגים... וסלמאת תחרות. אבל, אם יהיו, נניח, עשר חברות, וכל אחת מהן תשרת כמה מאות-אלפי בני-אדם בממוצע... *אז* תהיה תחרות - ועוד איזו!! האינטרס שלנו כצרכנים, אם-כן, כולל: א' - חיסול המונופולים, הממשלתיים והמעין-ממשלתיים; ב' - חלוקת כל תחום שהוא לכמה-שיותר חברות מתחרות, ו-ג' - איסור כל תיאום ו/או מיזוג ביניהן. ונסיים בנושא רשות-השידור: זהו גוף פוליטרוקי, מושחת עד היסוד, אשר הגיע הזמן לפרקו - יחד עם כל יתר שרידי הבולשביזם הישן, מבית-מטבחם של גוז'נסקי ודומיה. שלכם, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פישמן? נדמה לי שאתה טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*ספק* מתחרה כלשהו כבר קיים לבזק. בעצם קיימים. אלה הספקים הסלולריים. אני מכיר כמה אנשים שלא התקינו קו בדירה שלהם כלל, אלא השתמשו רק בסלולרי. אישית אני כמעט לעולם לא משתמש בקו שלי (בעיקר כי השותף נמצא באינטרנט 24x7). אגב, הסלולריים גם גרמו לבזק להתחיל להתנהג כמו בשוק תחרותי, להוריד מחירים ולעבור לשיטת תעריפים ברורה יותר. נו, אז אתה מתנתק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א' - סלולריים מתקשר אצלי עם סרטן-מוח וסרטן-עין. ב' - איך נתחבר לאינטרנט? ג' - זה עדיין יקר יותר. ולסיכום: עם מתחרה כזה, "נזק" יכולים לישון בשקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי שאלת האינטרנט - אם אתה מסתפק באינטרנט איטי בקצב של 43Kbps (בערך מה שמקבלים ממודם אנלוגי רגיל), יש פתרון סלולרי שיתן לך את אותו דבר כבר היום. בישראל מוכרים כבר מכשיר GSM מדגם Nokia 6210 (עובד רק ברשת פרטנר) אשר תומך בפרוטוקול שנקרא HSCSD ומאפשר התחברות לאינטרנט בקצב שהזכרתי. שים לב שלא מדובר פה רק על WAP ושירותי אינטרנט סלולרי, אלא על התחברות לאינטרנט דרך מחשב PC (או אחר) ושימוש במכשיר הטלפון הזה במקום מודם. זה לא יהיה כלכלי (במיוחד מכיוון שלמיטב ידיעתי ספקי האינטרנט בישראל נותנים גישה בחיוג רק דרך קווי בזק), אבל זה יעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<אנחה> קח את כל תקציב הפרסום המושקע בערוץ 2, תכפיל אותו בארבע (כי אני לארג' איתך), ותחלק אותו בין 20 חברות. כמה קיבלת? חמישית מהתקציב של ערוץ 2 לכל ערוץ. עכשיו, בוא נתחשב בכך שהפקות מקור הן הרבה יותר יקרות מאשר סדרות בסינדיקציה. כמה מהערוצים הללו ישרדו, לדעתך, יותר משנה? כמה מהערוצים שכן ישרדו ישדרו טלוויזיה "טובה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כולם צריכים לעשות אותו דבר? בנושא מרכזי או שניים (חדשות? איכות סדרות קנויות?) יתחרו כולם, וכל יתר הנושאים ימצא כל אחד נישה משל עצמו... עכשיו - מצטער, אינני מאמין גדול בהפקות מקור... לדעתי, לא יעזור כלום, לפחות תשעים אחוז מן הסרטים הישראליים והסדרות המקוריות יהיו באיכות בורקס-מינוס. זו איכות החומר האנושי בתחום... הסדרה הישראלית השווה היחידה שאני ראיתי, מאז ירדה מן הלוח "קרובים קרובים", היתה (והינה?) "הבורגנים". מלבדה - פשוט, חבל על הכסף, וחבל על הזמן. אבל כמובן, יהיו שדוקא אוהבים את השאר. יהיו גם כאלה, שיאהבו גם את "פסוקו של יום". רק למה אני, כאזרח משלם מסים, חייב לממן אותם?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי ''נישה משל עצמו'' לא מפרנסת ערוץ שמשדר במרבית שעות היממה. היא מפרנסת מגזין שיוצא לאור אחת לחודש, אבל לא יותר מזה. ובאשר לדעותיך אודות היצירה הטלוויזיונית הישראלית - אין לי אלא להצטער עליהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכף תגיד לי שאתה לא מרוצה מ''הגיע זמן לשון.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלאומניות הלשונית של אבשלום קור יצאה מכל החורים. שישמור את ההרמזים המקראיים שמשעותן ברורה והמסקנות הפשיסטיות לעצמו, או שיציג אותן במסגרת מתאימה, ולא תחת אמתלה של עיסוק תמים ונאיבי במונחי השפה העברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם באבשלום קור פשתה שלהבת, מה יגידו חיים יביני הקיר? מסקנות פשיסטיות? מה למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה תקופה ארוכה שעקבתי אחרי הפינה מתוך עניין אמיתי לשפה העברית, אך מהר מאוד התייאשתי מכל ההרמזים שמר קור זורה בה. מצטער, אינני זוכר דוגמאות פרטניות. זכור לי באופן מעורפל מקרה בו הגיע מר קור למסקנה הסמנטית כי אחת מההתנחלויות ליד יריחו הינה המשכה המוצדק הסטורית ותרבותית של ישוב יהודי המתואר בתנ''ך, זאת על סמך רמזים מרמזים שונים הפזורים בסיפורים תנ''כיים, בלל עדויות ארכיאולוגיות לא עקביות, ושטאנז לשוני מבלבל. זכור לי שרוגל אלפר ואביב לביא כתבו על העניין ב''הארץ''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מרחק רב מזה לדעות פשיסטיות. לכל היותר אתה יכול להתייחס אליו כהיסטוריון חדש. (דהיינו, לא אמין.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שאינני זוכר דוגמה פרטנית למסקנה פשיסטית. סתם זרקתי משהו שאני זוכר באופן מעורפל. והמשפט האחרון לא ממש מצחיק, נסה שנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנאמר, "המתחיל בבדיחה גרועה, אומרים לו: די!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרוגל אלפר לא הייתי קונה עיתון משומש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כותב תחת שמו האמיתי, זה יותר ממה שאני יכול להגיד עליך. ובלי קשר, הוא כותב מוכשר ואדם מבריק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דווקא יכול להגיד עלי כל מיני דברים. אם אתה לא מתעקש על מקוריות, אתה יכול ללכת על "קשקשן". כתיבתו של רוגל אלפר שורצת טעויות עובדתיות שאי אפשר בכלל להתווכח עליהן. איך אני יודע? זה פשוט: אני נתקל בהן בתכיפות כשאני קורא אותו. מובן שאני מזהה טעויות רק כשהעובדות האמיתיות ידועות לי לאשורן. הדעת נותנת כי כמות הטעויות שאינני מזהה גדולה בהרבה, מה שמורה לי להתעלם לחלוטין מכל מידע עובדתי שהוא מנסה להביא (בד"כ כדי לסמן את המטרה מסביב לאיזה חץ שהוא ירה). כותב מוכשר? כן, לפעמים הוא מנסה ומצליח להצחיק. אדם מבריק? אני לא מכיר אותו, אבל מי שכותב עובדות לא נכונות (תנסה להגיד את *זה* עלי!) - או שיש לו בעיה עם תפיסת-המציאות, או שיש לו בעיית אמינות, או שהוא איש-מקצוע גרוע, או שהוא מוכן לכופף את האמת כש(הוא) צריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר הזחל ב"אליסה בארץ הפלאות": You? Who are you?! אני משוכנע שישנן טעויות עובדתיות בכתיבתו של אלפר, כמו גם בכתיבתו של כל עיתונאי אחר.זה טבע האדם, וזכור שחלה עליו הנחת התמימות עד שהוכח אחרת. השאלה היא אם כאשר מתבררת לו טעות כזו הוא מתקן אותה ומתנצל, או בוחר להתעלם. אני זוכר שראיתי טורים שלו בהם הוא התנצל על טעויות מן העבר. מבחינתי, זה קריטריון רב-ערך לרצינות ולעקביות. התוכן של המאמרים שלו הוא ביקורתי, ניתוחי, משעשע לרוב, בהיר, מאיר נקודה מנקודת מבט כללית ומקורית, וישראלי. זה הרבה יותר ממה שאני יכול להגיד על מרבית הכותבים. יש לו סדר-יום, והוא דוחף אותו בעזרת כתביו. טעויות הן דבר חמור, אך השאלה באיזה סדר גודל ומה היחס אליהן. אינני מכיר אותו באופן אישי, הרשמים שלי הם על סמך כתביו מ"הארץ" בלבד. אגב, למישהו יש את האלבום שהוא הוציא לפני מספר שנים, "פסיכופט צעיר" שמו, כמדומני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקטגוריית "איש מקצוע גרוע" אפשר להכניס גם את העובדה שאלפר לא טרח לברר שמערכת-העריכה שהוא מזכיר 3 פעמים במאמרו המתפרסם היום ב"הארץ" מכונה Avid, ולא EVID. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו. כמעט שנה ומצאת רק החלפת e ו-a ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 78966 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז אם דבר כזה מפריע לך בוודאי תשמח לשמוע שכתבת התרבות של ערוץ 1 (שרי רז? לא זוכר) עשתה כתבה על התסריטאי הזה, מאמט, שהגיע לארץ לאחרונה, ודיברה שעה ארוכה על הסרט שהיא כינתה "כשכש בזנב הכלב", ומלבד זאת הציגה עוד באותות ובמופתים שלא רק שהיא לא ראתה את הסרט וכנראה שמעה עליו לראשונה באותו היום, היא אפילו לא קראה מידע בסיסי עליו. חרפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרי רז. אבל מדוע שאשמח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אחת מסקירותיה של שרי רז ראיתי אחרי שצפיתי בסרט הנסקר, והתחלחלתי מהספויילרים הנוראיים שהיא עשתה לו עבור מי שלא צפה - אז סרט אחד היא כן ראתה לפני הכתבה אודותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו"הארץ" מפרסם באתרו ידיעה מתורגמת מה"גרדיאן". בסופה מוזכרות "צמד היוצרות האנה וברברה [...ש]פרשו מאולפני אם-ג'י-אם כדי לייסד אולפן משל עצמן". מדובר, למי שלא יודע, בצמד היוצרים ג'ו האנה ווויליאם ברברה. (מעניין אם זה יישרוד כך עד המהדורה המודפסת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(רק שהפתיל הזה לא יהפוך למניח הרעפים הנוצרי1 של עולם העיתונות...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפעם ב"הארץ": רוב הלם, מנהל המחקר בחברת המחקר העצמאית Directions on Microsoft הופך ל"מנהל המחקר במיקרוסופט": הנוסח של AP (פסקה שלישית מהסוף): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה הופיע ללא שינוי במהדורה המודפסת (למען הפרוטוקול: 23.7.2002, עמ' ד2). מסקנה: ב'הארץ' לא קוראים את 'האייל'. באייל קוראים את הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוריאל בריזון כותב ב"הארץ" ( http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... ) במאמר שממילא נראה לי שגוי מעיקרו, ש"אחד החוקרים הבולטים בתחום המספרים הראשוניים הוא פרופ' שפי גולדווסר ממכון ויצמן, שאמר ל"ניו יורק טיימס" כי [...]". אבל למרות שלא רואים את זה בני"ט, פרופ' גולדווסר היא פרופסורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכורות לי מ''הארץ'' גם התייחסויות בלשון נקבה אל פרופ' נגה אלון, שהוא דווקא פרופסור. לדעתי, אז מדובר היה דווקא בכתבה שהתבססה על ראיון עם קולגה שלו, שכנראה הזכיר את השם אך לא ציין את המגדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הכתבה, ולא לגמרי הבנתי כיצד הגילוי של ההודים עשוי לסייע בפיצוח צפנים. הלא קיימים אלגוריתמים מהירים בהרבה, כמתואר בכתבה ובאתר של ההודים, אשר אף אם אינם מבטיחים תשובה נכונה תמיד, הם נותנים תשובה נכונה בהסתברות גבוהה. אם שברתי את הצופן ופענחתי את ההודעה, מה לי ההסתברות לטעות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן כתבתי "שגוי מעיקרו". ראשית, באופן מעשי ישנם אלגוריתמים הסתברותיים יעילים בהרבה, גם כשהסתברות-השגיאה שלהם אפסית מכל בחינה מעשית (כלומר: ההסתברות נמוכה בהרבה מההסתברות שחלקיק קרינה קוסמית ייפגע במחשב וישנה את התוצאה). שנית, הבעיה של זיהוי ראשוניים היא בכלל עניינו של מי שבונה את מפתח הצופן (במקרה של RSA, למשל) – עליו להבטיח ששני המספרים שבחר הם אכן ראשוניים (והוא עושה זאת, כאמור, ביעילות רבה ובהסתברות גבוהה. עכשיו יש לו גם דרך לעשות זאת בוודאות, לאט יחסית אבל בזמן סביר). מפצח-הצפנים צריך לפרק מספר גדול לשני גורמיו הראשוניים הגדולים אף הם – זוהי בעייה אחרת, בעיית הפירוק לגורמים, שהתגלית הנוכחית לא קשורה אליה ישירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים המאמר פורסם גם ב"וואלה", וקוראים רבו ששו לעשות בו שפטים: מעניין אם יש לכתב קשר למיכאל בריזון (ב. מיכאל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הארץ" מבין שכתבו היה נמהר, ומפרסם מאמר הסתייגות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם עובדים על אלטרנטיבה לשיטת RSA למקרה שתימצא דרך לפצח אותה (מחשב קוואנטי, כבר אמרתי?)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחשב קוונטי? מה הוא עושה שהפנטיום II שלי לא? (או במילים אחרות: מה זה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אותם הדברים, אבל מהר (מאד). ראה, לדוגמא: http://www.cs.caltech.edu/~westside/quantum-intro.ht... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי. עובדים. זה נקרא quantum encryption וזה יפה מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לינק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קראתי על זה בעיקר בספר "The code book" (פרק אחרון), אבל דוד גוגל הציע עזרה משלו אחרי שלמדתי את מילות הצופן (הה!) Quantum encryption. לא מצאתי לינק אחד טוב שמסביר את העניין, אבל זה בטח רק מפני שהתעצלתי לדפדף כי את העקרון הבנתי מהספר המומלץ מאד. לעומת זאת מצאתי שעוד לפני שהמחשב הקוואנטי קיים - אם בכלל - ההצפנה הקוואנטית כבר חיה ונושמת אם כי למרחקים קצרים (קילומטר אחד באויר, כמה עשרות קילומטרים בסיבים אופטיים). The code book, Simun Singh הוצאת Anchor Books. ספר מומלץ ביותר על תולדות ההצפנות מאתב"ש ועד הקוואנטית. מתוכו גם הציטטה שהבאתי לא מזמן לאפופידס כאן תגובה 91239 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין quantum computing לבין quantum encryption (חוץ מזה ששניהם מבוססים על מכניקת הקוונטים ולא מעשיים בעליל)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, quantum encryption מעשי (במידה מסוימת) כבר היום, שאל את גוגל אם אתה לא מאמין לי. הקשר בין שניהם הוא שהם עושים שימוש ב qubits - במקרה של ההצפנה מדובר על פוטונים מקוטבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולטכניוניסטים, קורס חדש ומלהיב בנושא: http://ug.technion.ac.il/rishum/mikdet.php?MK=236990 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם מקביל לפיסיקאים: גם הוא מתאים בעיקר לשנה שלישית. לצערי, לא נראה לי שאוכל אף אחד מהם השנה, מסיבות של צמצום מערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות, לראשון אני מגיע, אבל הוא מתחרה ברשתות עצביות 1 בתחום קורס הבחירה הסמסטריאלי שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לעצלנים: 100 ק"מ בסיס אופטי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה קטנה: הידיעה מתייחסת לסכנה ברעש-יתר, במובן שהוא יגרום לכך שהפרוטוקול לא יהיה שימושי - הם שוכחים לציין שגם רעש המאפשר פרוטוקול שימושי יכול להיות מספק, עם הנחות פיסיקליות מסויימות לגבי תהליך ייצור הפוטונים, בכדי לאפשר התקפה סבירה. כלומר, לא רק שצריך לדאוג שרעש יקטן בשביל שזה בכלל יעבוד, אלא צריך לפעול קצת מעבר, בשביל שזה יהיה שווה את המאמץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מעודד, אבל נחכה ונראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במכתב למערכת "הארץ" ("חסר שחר", כאן: עשוי לחייב רישום) טוען אמנון דנקנר כי בטורו בשבוע שעבר כתב אלפר כי דנקנר התמנה לעורך ראשי של "מעריב" באפריל 2001 וכי "מעריב" מעדיף להסתדר בלי פרשן משפטי, זאת בעוד שלמעשה דנקנר ממלא את תפקיד העורך רק מפברואר 2002, ועו"ד יחיאל גוטמן ועו"ד שירית הפרז כותבים פרשנות משפטית ב"מעריב" על בסיס קבוע. האם דנקנר צודק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעלם מהעובדה שגם אם כולם מחליטים לשתף פעולה, לכל אחד מהם בניפרד יש אינטרס גבוה לבגוד בשותפיו ולצאת בסקופ בלעדי שיקפיץ את יוקרתו ומכירותיו. אתה גם מתעלם מהעובדה שהקשרים בין הביוקרטיה לקפיטל במדינתינו מספיק סמביוטים כדי שהחברות הפרטיות יציגו את המידע מנקודת המבט של הממשלה, ואפילו לא צריך למנות קומיסארים בשביל זה. לכן, לא די לפרק את הרשות הממשלתית, הדעה הרשמית של השלטון תמשיך להפיץ את עצמה דרך כלי התקשורת הפרטיים התלויים בחקיקה ממשלתית. הפרטה נרחבת של אמצעי התקשורת לא יכולה לפתור את הבעיה, צריך ריכוז הון גבוה כדי לשלוט במקור תקשורת, לכל בעל הון כזה יש אינטרס בקשר טוב עם הממשלה לצרכי השפעה הדדית. הפתרון הוא העברת אמצעי הייצור לידי העובדים, הקמת קואופרטיב עובדי תקשורת שיקים וינהל רשות שידור, כאשר החלטות מתקבלות ע''י קואופרטיב, ביחוד של אנשי תקשרות שלהם נסיון בתחום, קטנה הסכנ של השפעה ממשלתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביורוקרטיה, כלומר - שלטון המשרד (יעני הפקידות), לא ''ביוקרטיה'' שמשמעותו היא, כנראה, ''שלטון החיים''. לא הייתי מעיר אם זו לא הייתה שגיאה כל-כך נפוצה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בכך שדתיים רבים תומכים בנקרוקרטיה, זו עמדה סבירה בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמהרה בימינו אמן! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |