רציונליות מטרפת

האייל האלמוני

יום ב', 13/6/2005, 19:16

קשה להשאר שפוי.
המחשבה על חוסר קיום, הורגת את כל ההנאה מהחיים.
אי אפשר להתמודד.

ומה עושה בנאדם שמגיל קטן הפסיק להאמין?
יש פסיכולוגים, יש כדורים, אבל האמת [שלי] נשארת.

כנראה שזה חזק מאיתנו, זה מכלה אותנו, ואנו מזדקנים
עוד לפני שגדלנו.

אז אפשר לא להאמין, אני לא מאמין.
זו הטרגדיה של כל אחד, בין אם הוא יודע או לא.
ההומור החולני של האין.

הכדור היחיד היא האמונה.
והיא יקרה מידי.

308386

גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני

יום ב', 13/6/2005, 22:29

למה האמונה יקרה מדי? אפשר בלי בעיה לאמץ אמונה בפתרון אד-הוקי כלשהו (למשל, שאנחנו חיים במאטריקס ומחוצה לה אנחנו בני אלמוות, או סתם שיש גלגול נשמות בלי חשיבות לקארמה) מבלי שיהיו לו השלכות כלשהן על אורח החיים שלך בעולם הזה.

309243

• בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ'

יום ה', 16/6/2005, 19:00

בלי בעיה? אני לא יודע איך אתה עושה את זה, אבל אני לא מסוגל,
אני לא יכול "לאלץ" לעצמי להאמין במשהו.
אני חושב שאני פועל על פי היגיון כלשהו.
ואני לא יכול לקבל כל דבר כאמת, אני מניח שזה מכוון שיש תנאים מסויימים, שבלעדיהם המוח שלי לא יכול לקבל אמונות כלשהן.
יכול להיות שאני פגום, וזה החלק היחיד שפועל אצלי.

רעיון כמו שאתה הצעת הוא נחמד.
ואם היה לי לאן, הייתי מתפלל שהוא נכון :]

אז אני משער ש"להאמין" כשלעצמו, יעלה לי ביושר הפנימי שלי [בהעדר מילה יותר טובה], וזה מחיר כבד מידי.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות