|
||||
|
||||
עידן, אתה מניח המון המון הנחות יסוד במאמר שלך ויוצא מהן להוכיח את טענתך. אני לא אכנס דווקא לתפיסות הדתיות (שהן דווקא הרוב) אלה לענין קטן אחר: חוסר הרוחניות של המין. אתה יוצא מתוך ההנחה שיש בעולם דברים שהם "רוחניים" ו-"גבוהים", ושאהבה נכללת בהם, ושיש דברים "פיזיים" ו-"נמוכים", "חייתיים", שבהם נכלל המין. זאת הפרדה מקובלת בפילוסופיה המערבית, אך זאת אקסיומה ולא עובדה! תפיסות פילוסופית אלטרנטיביות מקבלות את הרוח והגוף כמכלול יחיד, ובהתאמה את התאווה והאהבה. היפנים, כדוגמא, קיבלו את האקט המיני ככלי רוחני גבוה, מכיון שהוא מאפשר לאדם להיתנתק מהמחשבות וע"י כך להיתקרב יותר להארה, שהיא הבנת עצמי האמיתי. מה שאני רוצה להדגים לך כאן הוא לא דווקא את הנקודה הפילוסופית אלה את העובדה שלא כולם חייבים לקבל את הנחות היסוד שלך ולכן גם את מסכנותיך. אתה יוצא מתוך ההנחה הדתית המקובלת של "אני יודע את האמת ולכן מסכנותי בהכרח תקיפות", אלה מה שאמת עבורך הוא טענה בלתי מוכחת עבור חילונים. לפני שאתה יוצא להגנתו של עולם הרוח, את צריך קודם להוכיח את קיומה של הרוח... אני דווקא אצתער מאד אם הביני"שים יפסיקו לשרת מכיון שהם בערך שליש מגדוד המילואים שאני משרת בו, ולכן הם מהווים, לפחות עבורי, גשר של הידברות והבנה ביני לבין החברה הדתית. אני מקווה שתמצאו את תעצומות הרוח להמשיך ולמלא את השליחות הכל-כך חשובה הזאת, גם למרות בעיה אדמיניסטיבית כמו שרות נשים. |
|
||||
|
||||
המיניות נעה בין שני קטבים: בין הצד היצרי האגואיסטי הנמוך לבין הצד העליון של קיום תולדות ויצירת תולדות חדשים, שבזה אנו אוחזים בדבר היותר נצחי. בין שניהם נע אדם כמטוטלת, אשר בהתעלותו המוסרית והתרבותית שייך הוא יותר אל ממד הנצח שבמיניות, ובהשתפלותו הגסה, חלילה, משתייך יותר לצידה האגואיסטי. שני הצדדים גם יחד מבוררים אצל רבותינו הראשונים. ברמב"ם במורה הנבוכים ובעוד מקומות מוזכרת הנקודה הנמוכה הגסה. הרמב"ן (רבי משה בן נחמן מגירונדי, אשר חי דור אחד לאחר הרמב"ם) ב"אגרת הקודש" עוסק בנקודה העליונה של המיניות. הבעיה אינה כפי שהגדרת אותה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |