 |
|
 |
||
|
||||
 |
סופר המד"ב גרגורי בנפורד היציע בספרו DEEP TIME (אחד מספרי המדע הפופולארי הגדולים ביותר של סוף המאה ה-20 ! רוצו להשיג !) הצעה שלי נראית כפיתרון הסביר ביותר ממה שהוצע עד כה לגבי הנושא הבוער מאוד של העלמות מיני בעלי חיים. בנפורד יוצא מנקודח הפסימית אך ככל הנראה הנכונה שהתהליך כבר בילתי ניתן לעצירה. אז מה כן אפשר לעשות? בנפורד מציע להקפיא בעלי חיים מכל סוג שעומד לפני הכחדה ואת הגנים שלהם ובמקומות מיוחדים לשמר את איזורי הגידול שלהםושם לשמור על מינימום של בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה . הוא טוען שהאמצעים לבצע זאת כבר נמצאים בידינו כיום ואין צורך בכך בטכנולוגיות עתידניות. מבעלי החיים המוקפאים אפשר יהיה להוציא ד.נ.א בשביל מחקרים עתידיים בידי ביולוגים שיוכלו ללמוד ממקור ראשון עלה גיוון שהיה קיים פעם בכדור הארץ. ועל ידי לימוד ד.נ. א זה הם יוכלו ללמוד איך אפשר להתגבר על הבעיות שנובעות כתוצאה מהמספר המצומצם שקיים מכל מין כרגע בעולמם. כלומר איך לגוון מחדש את המין ואולי לאפשר לו לשגשג מחדש. בנפורד קורא לתוכנית זאת "ספריית החיים ". ולדעתי יש להתחיל כבר אתמול בישומה. במיוחד אם נזכור שלפי ההערכות השימפנזים בני דודנו עומדים להיכחד בתוך 10 שנים והגורילות ככל הנראה עוד לפני כן . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"...ובמקומות מיוחדים לשמר את איזורי הגידול שלהם ושם לשמור על מינימום של בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה." נדמה לי שזה כבר מתבצע שנים רבות בכל שמורות הטבע בעולם. אם תאמר שיש להגביר את המאמצים בכיוון זה, כנראה שאסכים אתך, אם כי אין לי נתונים על היקף השמורות המצוי לעומת הרצוי. עניין ההקפאה, לעומת זאת, כבר מסתובב בספרות המד"ב וגם בספרות המדעית עשרות שנים. התפלאתי לקרוא במאמרו המצויין של מר חיימוביץ' שאפילו DNA של ממותות לא ניתן לשיחזור. יש מקרים של ממותות קפואות שנמצאו בסיביר, ואפילו שמעתי על כך שכלבים אכלו את בשרן. עוד אגדה מדעית אורבנית? אולי. ואולי הממותות הקפואות נמצאו רק לפני עשרות שנים, וזיהוי רצפי DNA לא ישים לדגימות האלה. בכל אופן - איננו יכולים לשחזר DNA של אורגניזמים חיים. אנו עושים מאמצים קשים ויקרים של מיפוי הגנום האנושי, עם הצלחות מסויימות הן במיפוי זה והן במיפוי גנום חיידקי או ויראלי. אני מניח שמר חיימוביץ' יוכל להאיר את עינינו ולהרחיב בנוגע למאמצים הנעשים בכיוון זה. אין לנו היכולת לקחת בעל חיים שהוקפא, אפילו מצבו טוב, ולמפות את כל הגנום שלו. אינני מכיר גם אפשרות של הקפאה והפשרה שתשמר את האורגניזם במצב טוב. נדמה לי ששירותי הקפאה נמכרים בארה"ב מתוך הנחה שבעתיד ניתן יהיה להפשיר חולים סופניים לאחר שיימצאו תרופות למחלותיהם. כל עניין השימור בהקפאה נראה לי עורבא פרח. לסיכום - גרגורי בנפורד ייאלץ להמתין קמעא עד שהטכנולוגיה תשיג את רעיונותיו, כמו גם קרייטון (שלפחות עושה מרעיונותיו הון תועפות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי, מאוד, להאמין שממותות קפואות נמצאו עם בשר עליהן. עשרת אלפים ויותר שנים הן זמן ארוך מדי לשמור בשר, גם אם מוקפא. יש לזכור שחיידקים מסוגלים לחיות גם בקור של מינוס 20 מעלות צלזיוס ואף נמוך מזאת. יש לזכור גם שבתקופה של עשרת אלפים שנה יש סיכוי שלפחות פעם אחת תהיה הפשרה של הקרח (תלוי כמובן באיזור הקפוא). הממותה הקפואה אותה הזכרתי במאמר אינה שלמה, אלא שלד בלבד. אבל גם אם כן, הדנא הוא חומר רגיש למדי. הוא מתחמצן בקלות. קרינה רדיואקטיבית, קרינת על סגול, רנטגןכולן פוגעות בדנא. על פני אלפי שנים, גם דנא קפוא יהרס במידה כלשהי. ועוד כפי שציינתי במאמר, צריך כמות גדולה מאוד של חומר ביולוגי כדי לרצף את הגנום המלא. אגב, עד היום האדם הוא בעלהחוליות היחיד שכל הגנום שלו(טוב, כמעט) רוצף. מבחינת חסרי חוליות רוצפו זבוב הדרוזופילה ונמטודה בשם C. elegans. מבחינת צמחים נדמה לי שלאחרונה רוצפה הבננה ולפניה רוצף צמח בשם arabidopsis thaliana, שאם אני לא טועה זהו מין של חרדל. וכמובן ככל שיורדים בסולם האבולוצוני יש רצף של יותר מינים כל הרצף של שמרי האפיה כבר פוענח ואני חושב שגם של כמה טפילים חד תאיים, ורוצפו המון חיידקים ווירוסים. אבל כידוע, הגנום הוא לא הכל... לעניין שרותי ההקפאה הקפאה כמו שהיא גורמת להרס של התאים על ידי גבישי הקרח. אבל ישנם כיום מספר חוקרים שעובדים על קריוגניקה שתאפשר הקפאה והפשרה של איברים לצורך השתלה, ובהמשך מן הסתם גם בני אדם שלמים. בינתיים יש תוצאות מעודדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
the study of freezing and reviving people, called "cryonics", a confusingly similar term. – from NASA website.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכדי להשלים את התמונה: קריוגניקה היא החקר של יצירת טמפרטורות נמוכות והשפעתן על חומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גל, שאלה לי אליך. לפני זמן מה קראתי באתר כלשהו שאנתרופולוג מסויים ציין כי ל"איש הקרח", אב קדמון שחי לפני 5000 שנה, היו 15 קעקועים שונים על גופו. שאלתי את עצמי מהיכן הוא יודע? הרי איש קרח זה הוא שלד (את תצלומו ראיתי ב"הארץ" ביום שישי האחרון). יכול להיות שהשתמרו פיסות עור מגופו? יש לך במקרה איזשהו ידע בנושא שיכול לאשש או להפריך את טענתו של האנתרופולוג הנ"ל? שמעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הרי הקפאה בערבות סיביר כהקפאה בחנקן נוזלי (או הליום נוזלי, למהדרין). לפחות לגבי ה-DNA, אין ספק שהוא יישמר בתנאים אלה זמן ארוך. עוברים מוקפאים ומופשרים כעניין של שגרה בימים אלה. לגבי הסיפור על הכלבים שאכלו מבשר הממותות הקפואות, נדמה לי שהגירסה שאני קראתי פעם היתה שהיו אלה אנשים, לא כלבים, שאכלו ואף שיבחו את טעמו של הבשר. מאוחר יותר קראתי שכנראה אין לכך בסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח "עוברים", במשפט "עוברים מוקפאים ומופשרים כעניין של שגרה", קצת מטעה: מדובר בביציות מופרות, אולי אחרי חלוקות ספורות; בכל מקרה, תאים בודדים. השימוש במילה "עובר" (באנגלית יש מילה נפרדת לשלב זה, בעברית לא) עלול לעורר אסוציאיות של שלבי הריון מתקדמים בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. הענין העיקרי הוא שה-dna נשמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה נתקלתי בבעיה הזאת במהלך תרגום קטע שעסק בשני המצבים, לאחר חיפושים רבים העלתי חרס בידיי. אולי נפתח במבצע למציאת מילה עברית ל-Embryo? (עובר זה Fetus) מה עם קדם-עובר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה, אסור לצחוק קצת? (-8 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברת צעירה, נערך כאן דיון ביולוגי-סמנטי רציני, את החוכא ואת האטלולה שלך שימרי לפורומים אחרים. בתודה מראש, האחראים. ---- נ.ב - :-)> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אני בעד עובוסר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מוצלח בעיני, ואני אנסה להסביר. המילה הזו נותנת תחושה של תרגום רטרואקטיבי. למה התכוון המשורר? קודם יש embryo, שהוא מתפתח ל-foetus. לכן אם כבר התרגום צריך להיות עוּבָּר ועוּבָּר פלוס, או משהו כזה. אני בכלל בעד לאמץ את השיטה האנגלית ולקרוא לכל דבר בשם אחר (אפשר לקרוא ל-embryo מָנְבַּד, מבחינתי). לעובוסר כמילה יש ניחוח מרענן ושנון משהו, ולכן מצא חן בעיני. טרום עובר זו לא ממש מילה עצמאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם זה רק אצלי, אבל המשך המשפט "לכן אם כבר התרגום צריך להיות..." משובץ בתווים רבועים חסרי משמעות, כנ"ל "אפשר לקרוא ל-embryo...". בכל מקרה, אני רק משתעשע, כרגע, בזריקת צירופים אפשריים לחלל הסייברספייסי, ואיניי מתחייב לכאן או לכאן. הכי אהוב עליי בינתיים הוא "עובר אורח", על משקל אותו הביטוי בניקוד אחר (אינני רוצה להשתמש בניקוד כי לא כולם יכולים לקרוא אותו), שכן גם יש לו קשר לשפה והוא גם מתאר את המצב בצורה חביבה - embryo כמעין שלב ביניים החולף לו כלעומת שבא בין הזיווג לעובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי צריך להיות כתוב "עובר ועובר פלוס", ואחרי embryo כתוב מנבד. הריבועים נבעו כנראה מכך שניקדתי את מה שכתבתי - עורך יקר, לטיפולך אודה. בכל אופן, עובר אורח אינו מילה אלא ביטוי, וחוצמזה - הוא קיים כבר! חשבתי שכל הרעיון היה להגות מילה חדשה לגמרי. דווקא עובוסר מעביר בדיוק את המשמעות של היות השלב "קדם" של משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם הביקורת, אבל זה בדיוק מה שאהבתי, שבניקוד שונה לביטוי קיים משיגים משמעות המתאימה לביטוי הרצוי. ואת "עובוסר" לא אהבתי גם בגלל שהוא לא מתגלגל על הלשון, וגם בגלל שלמילה "בוסר" ישנה קונוטציה שלילית ברורה (למעשה, מדובר במשמעות שהשליכו בני האדם, מתוך נקודת מבט הומניצנטרית, על שלב במחזור הטבעי), ואינני חושב שמשמעות זו רצויה בהקשר של embryo, שכן מדובר בחלק מתהליך, שאותה השלכה אינה יפה לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר'ה, זאת עברית. יש סיומות בשביל דברים כאלה. מה רע בעוברון? עובריר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי עובר-מינן? לציון העובדה שמינו עדיין לא נקבע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסלח לי, מאיפה הבאת את זה שהשימפנזים והגורילות עומדים להיכחד תוך 10 שנים? יש לך אסמכתא אמינה? או שגם אתה מאלה שמרוב קריאת מדע בדיוני לא מבדילים כבר בין דמיון למציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר במגזין DISCOVER או SCIENCE מלפני כמה חודשים . אבל מכיוון שהוא אינו בידי אינני יכול לתת את התאריך המדוייק. ולא למרבית הצער זה לא מדע בדיוני, בכלל לא הלוואי שזה היה. איזורי הגידול של הקופים באפריקה הולכים ומצטמצמים משנה לשנה כתוצאה מחדירה אנושית וגידול הצייד הבלתי חוקי כנגדם שמדינות אפריקה ( שרובן למי שלא יודע , נמצאות במצב של אנרכיה הולכת וגוברת ) אינן מסוגלות ולפעמים גם לא רוצות לעצור. התוצאה היא שאוכלוסיית השימפנזות והגורילות נפגעה פגיעה אנושה באיזורי הגידול הטבעיים שלה. החוקרים מדווחים שיש כעת ירידה משמעותית במספר ההולדות אצל השמפנזות והגורילות , וההנחה היא שבתוך עשר שנים (במקרה הטוב ) זה יגיע לרמה כל כך נמוכה שכמוה כיליון של המינים של השימפנזות והגורילות. יש כמובן גם שמפנזות וגורילות בגני חיות ברחבי העולם אבל עדיין מספרם הוא נמוך מידי מכדי לאמר שהם יוכלו להמשיך את קיום מינם.אין ברירה צריך כבר עכשיו להתחיל בהקפאה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |