 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שאפשר להתייחס לשאלה הזאת כמו להרבה שאלות אחרות שהתוצאה שלהן היא עונש מוות. האם עדיף להשבית את כל התחבורה רק בגלל ש 600 איש נהרגים כל שנה בתאונות דרכים? (זה היה רק אומדן, אל תקפצו עלי בגלל שהרגתי כמה בלי שהגיע להם). האם כדאי להפסיק את פעולת מערכת הבריאות רק בגלל שרופאים הורגים בשגגה חולים? (גם זה קורה) האם כדאי להפסיק לבנות גשרים ומבנים רק בגלל שמדי פעם אחד נופל בגלל שגיאה של מהנדס? האם כדאי להפסיק להשתמש במליון ואחד דברים שמצילים חיים רק בגלל שמדי פעם הם מתקלקלים ופוגעים בחפים מפשע? לעניות דעתי הדלה בידע משפטי או אתי, ההבנה שמי שלא עושה לא טועה היא חלק מובנה מחיינו הלכה למעשה. במובן הזה שופטים לא יוצאים מן הכלל וגם הם יכולים לטעות. נראה לי שהשאלה הזאת מעוררת כאלו תגובות בגלל שאנחנו נוטים לאליל (מלשון אלהות) את השופטים שלנו ולצפות מהם להיות על אנושיים ולא לשגות. למיטב הבנתי, וסליחה מראש אם פרשתי מישהו לא נכון, מי שמסכים לשחרור של מאה רוצחים כדי למנוע מאסר של אדם חף מפשע מעניק לשופטים מעמד של אלים ולא של בני אדם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תפסת את הקצה הלא נכון של החבל (או המקל, או מה שלא יהיה): מי שדורש להעדיף את המצב שבו 100 קוצחים ייצאו לחופשי כדי שחף מפשע אחד לא ישב בכלא - מניח שהשופטים יכולים בהחלט לטעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר משחררים מאה רוצחים מבטלים מבחינה פונקציונאלית את מערכת המשפט, שזה שקול ללא לרפא, לא לנהוג, לא לבנות, לא לעשות עוד מליון דברים שעלולים לגרום למוות רק בגלל שעושים אותם. אם אנחנו טוענים שאסור לשפוט בגלל החשש הקטן מאוד של ענישה שלא במקומה ובכל זאת ממשיכים לשפוט ולכלוא אנשים אנחנו בעצם מניחים שלא מתרחשות שגיאות ושכל אלו שנשפטו לכלא אכן עבריינים, כלומר שהשופט אינו עשוי בשר ודם. אני מקווה שהפעם אני יותר ברור (או שאני מפספס משהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני שאתה מפספס משהו: הטענה (במקרה שמעדיפים את שחרור הרוצחים) איננה שאסור לשפוט, אלא שבכל מקרה של ספק - ולו הקל שבקלים - באשמת רצח, יש לזכות את הנאשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בי מעורר הדיון הפילוסופי מדי הזה שאט נפש? כמה אפשר לחיות בספירות אקדמיות בנושאים שקשורים לביטחון חיי אדם? מאה רוצחים מסתובבים פה אצל כמהאנשים חופשי ברחובות, מערכת המשפט משותקת וחרדה מלהפליל את המאה ואחד החף מפשע, אנשים ממשיכים להרצח יותר ויותר (ההרתעה נעלמת, הסדרתיים חוגגים). זה שאני מגיב לו הינו בסבירות גבוהה חלק מהרוב הישראלי המכריע שרוצה סגר כללי על השטחים בכל פעם שיש *שמועה* לפיגוע בדרך, ובכך כורת את מטה לחמם של פועלים רבים. מי לא שמח שיש עכשיו סגר כללי? מי באייל בכלל פוצה פה על ה"סגרים המונעים" האלה, באותו בגרון ניחר ונפש דמוקרטית רוטטת בהם הוא מגן על מאה רוצחים חופשיים כדי למנוע טעות בודדת של מערכת המשפט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אין מה להשוות. הפלשתינאים הם אויב. הם פתחו במלחמה נגד מדינת ישראל כאויב וראוי שישלמו את המחיר כאויב. הם אינם משלמים מחיר מספיק גבוה, וזאת הסיבה שאין שלום. 2) ממתי מניעת פועלים לבא לעבוד אצלינו זו ענישה? אם כבר אנו מענישים את עצמינו בכך שאנו נמנעים מלקחת כח עבודה זול. מדוע אנו צריכים לתת להם פרנסה? 3) העניין איננו טעויות נדירות של מערכת המשפט. העניין הוא גסות הרוח של שופטים אשר מרגישים שהם מונו לתפקיד אלוהים ועל כן זכותם לדון אנשים בלי ראיות. כך היה במקרה דני כץ (ערבים), במקרה רחל הלר (ברנס), ושאר מקרים המוכרים לנו. מדובר על חלק קטן מכלל המשפטים, אולם חלק משמעותי מהמשפטים הקשים. אילו מערכת המשפט היתה את עבודתה כראוי ומסרבת להרשיע אנשים שיש לגבי אשמתם ספק סביר, היו מתפתחים דרכי טיפול אפקטיווים יותר בפשיעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) יש מה להשוות. הפלשתינאים הם אוכלוסיה כבושה על ידי האויב. הם פתחו במאבק שחרור נגד מדינת ישראל האויבת וראוי לה שתשלם את המחיר כאויב. היא איננה משלמת מחיר מספיק גבוה, וזאת הסיבה שאין שלום. הוכחה: 73, 82 לבנון, 87-93, 2000 עוד פעם לבנון, 2000-2004. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) אין מה להשוות. וחוץ מלהצהיר אחרת לא הבאת בדל של ראייה לשיטתך. ב) אתה בוודאי צודק שהפלשתינאים (וגם אתה) רואים ביהודים אויב. עם עוד קצת לחץ וטרור היהודים אכן יפסיקו עם קשיות ערפם ויסכימו לזכות השיבה של הערבים, כפי שכבר הוסכם בהסכם ז'נבה. או אז מדינת ישראל תחדל להתקיים והיהודים הצלבנים הכופרים אשר פלשו לאזור ההשפעה של האיסלאם ינוסו חזרה לארצות מהם הם באו. ואז אכן ייכון שלום. ישנו מיעוט שפוי שעדיין מנסה להאבק נגד התסריט הזה. אולם הצירוף של בוגדים יהודים התומכים באוייב הערבי, רוב יהודי עייף שאיבד את הרצון לחיות, וכבודה נכבדה של אנשים המעדיפים לשדוד את הקופה הציבורית מאשר לדאוג לקיומה של המדינה מוביל אותי למסקנה העצובה שסיכויינו להצליח קטנים. הצלתה של מדינת ישראל ממצב זה תהיה בשבילי סימן נוסף לתוקפו של אלוקי ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשפט האחרון שלך, רציתי לשאול אם גם ההיפך נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמונתי לא תתערער אם מדינת ישראל תושמד. להיפך. זהו הדבר המצופה מההתנהלות של ממשלת ישראל. דעתי על השחיתות של התנהלות ממשלות ישראל, ידועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, אמונתך לא תתערער כך או כך, ואתה עוד מוסיף ואומר "להיפך". לא שזה מפתיע, אבל ראוי לציון: אם ישראל תושמד זה יחזק את אמונתך, ואם ישראל לא תושמד זה יחזק את אמונתך. הגיוני כל-כך שאני לא רואה טעם לציין אילו אמונות שלי זה מחזק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח שהאוריפז אמר שלא רק שהשואה היא הוכחה שאין אלוהים, היא ה-הוכחה שיש אלוהים כי הוא מצפה מאלוהים שיביא את השואה ואלוהים שלא היה מביא את השואה הוא לא אלוהים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שכחתי (יש לי פתק על המקרר שמזכיר לי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפתק טרם נפל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשאלי אם בכלל יש מקרר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. שכחתי לבדוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לא הצלחתי עד היום לעמוד על ההבדל האימננטי (אם יש כזה) בין הדברים שאתה רושם לעצמך כדי שתוכל לשכוח אותם בנינוחות, לבין אלה שאתה רושם כדי לזכור אותם מעצם העובדה שטרחת לרושמם, או אפילו שחשבת לעשות זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בניגוד למה שהשתמע (אולי) מתגובה 296876 אני דווקא הצבעתי בעד ה"חף מפשע בכלא", עם כל הכאב שבזה. בתגובתי רק ניסיתי להסביר מהי - לדעתי - השאלה. 2. אתה צודק, לצערי, לגבי ה"סבירות הגבוהה", אבל שוב - טועה לגבי. בחיי הפרטיים אני "פוצה פה" כמיטב יכולתי נגד הסגרים המונעים ושאר תחלואים נוראים של הכיבוש המתמשך. ולמען האמת, שמחתי מאוד על דבריך - לו ראיתי אותם עוד בלילה, הם היו מקלים על שנתי. 3. אם יש לך הצעה קונסטרוקטיבית בעניין ההתנגדות לסגר ולעוולות האחרות שנעשות בשטחים - דבר ונשמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיכוי עם כל ספק קל שבקלים שקול מבחינה מעשית לכך שהחשוד לא נשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. יש מקרים שבהם אין ספק כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לא של אחד למליון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה המשמעות של אחד למיליון? שאם תערוך מיליון משפטים בלתי-תלויים לנאשם הזה, באחד מהם הוא יצא זכאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בכלל המשמעות של "ספק"? המציאות, או שהיא כך או שהיא אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמעות של ''ספק'' היא אולי ההכרה בכך שבכלים הבלתי-מושלמים שברשותנו (בין אם אלו החושים שלנו או קירובים סטטיסטיים), לא ניתן להגיע להבנה מלאה של המציאות האובייקטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח? יש לי ספק בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה טווח השגיאה של בדיקה גנטית? של השוואת טביעות אצבעות? הרבה יותר מאחד למיליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וראי יש מקרים שהייתי מגדיר שאין בהם כל ספק, ובכל זאת אפשר היה לייחס להם ספק של אחד למיליון. אבל במקרים אלה הספק הוא, אני מניח, ספק במניע, בשפיות, בנסיבות מסוימות וכיו''ב. לא בכך שבוצע רצח ולא בזהות הרוצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אותו הגיון אסור 1. לנהוג במהירות מעל עשרים קמ"ש בגלל הספק הקל שבקלים שתתנגש במישהו או שתדרוס מישהו חף מפשע. 2. לתת טיפול רפואי מעבר לפלסטר כי יש סיכוי שבעצם תפגע במטופל. 3. לבנות בית בן יותר מקומה אחת ועם קירות של פחות משלושה מטרים בטון מזויין כי יש סיכוי שתהייה רעידת אדמה בעוצמה של עשר בסולם ריכטר. 4. מליון דברים אחרים שיכולים לגרום למוות בסיכוי קטן אבל בדרך כלל מאוד מועילים. אחת הדרכים לחישוב כידאיות היא כמו שהציע MRP למעלה (ואני הסכמתי איתו) תגובה 295922 היא לחשב את הנזק והתועלת הצפויים ולהכפיל כל אחד בהסתברות שלהם להתרחש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי - תגובה 296917 - אני בצבעתי בעד "החף מפשע לכלא", ורק ניסיתי להסביר את ההיגיון שבשאלה. אין שום דרך לחש את הנזק והתועלת או את ההסתברות שיתרחשו. אין שום היגיון בהתייחסות לחיי אדם במונחים של נזק ותועלת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |