 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאורך כל המאמר, מתחילתו ועד סופו, תמכתי בטיעון המרכזי שהוא מציג: כולנו מושפעים מהטלוויזיה, ומטפחים תקוות על סמך מה שראינו, או חשבנו שהרגשנו, מהדמויות שמרצדות על המסך שלנו. אני מאמין, שגם אלו שמכירים בתפקידה של הטלוויזיה כמייצגת מציאות מפלסטיק, מושפעים ממנה (ומכל אמצעי שמוכר תרבות פופולרי), ומשתמשים בה כאמת מידה לחיים ה"רגילים" שלהם. זאת משום, שבאסטיקה שהטלוויזיה משווקת, יש משהו שנראה לנו בר מימוש, וכאן הטעות שלנו...... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |