|
||||
|
||||
השיח הציבורי בישראל צבוע, באופן כללי, בגוונים סוציאליסטיים1. הישראלי, אפילו הוא משכיל, לרוב אינו מכיר את עקרונות החשיבה הליברטריאנית; הקפיטליזם מבחינתו אינו אלא "לעשות הרבה כסף" והאידאה שהפרט והחברה מחויבים זה לזה בערבות הדדית טבועה בו למעשה מלידה. עבור המבקר הממוצע באתר ההיתקלות בטיעונים הסוציאליסטיים אינה בגדר חידוש איטלקטואלי משמעותי אפוא; החידוש הוא לכל היותר בניסוח מפורש של אמונות שבהן או בדומות להן הוא מחזיק ממילא, ולכן קשה להאמין שיש מי שחוויה זו גורמת לו לרוויזיה. דווקא ההיתקלות בטיעונים הקפיטליסטיים, הבלתי מוכרים בדרך כלל, היא בגדר חידוש עבור רוב המבקר הממוצע, ואין זה מפתיע אפוא שיש מבקרים - אף כי ברור שהם מעטים ביותר - שההתנגשות המתרחשת, באדיבות אתר זה, בין אמונותיהם מבית ובין הטיעונים הקפיטליסטיים הבלתי מוכרים להם מביאה אותם לערער על אמונותיהם ולבחון אותן מחדש. במובן מסוים יש בזה לקח מעודד: למרות הסברה - הקולקטיביסטית מיסודה - שדעות, תפישות ואמונות אינן בנות שינוי, ולכן שכל דיון פוליטי או פילוסופי אינו יכול להזיז אדם ממקומו, מתברר שאנשים בכל זאת אינם בולי עץ והם מוכנים, גם אם רק בנסיבות מיוחדות, להעמיד את המוסכמות המקובלות למבחן השכל שלהם. 1 כפי שתעיד, למשל, תגובה 278082 של אייל מולד(ר), שבה הוא קובע כי רגולציה על השוק החופשי נועדה להשיג הגנה על זכויות יסוד ותחרות הוגנת, למשל, כאילו היה זה מובן מאליו שזכויות סוציאליות באמת ראויות להתכנות זכויות ושהמגבלות על התחרות שהרגולציה מציבה הופכות אותה להוגנת. |
|
||||
|
||||
''שדעות, תפישות ואמונות אינן בנות שינוי, ולכן שכל דיון פוליטי או פילוסופי אינו יכול להזיז אדם ממקומו''. מאוד נדיר לשמוע מתדיין ממוצע ''מתקפל'' בדיון. אבל להסיק מזה את מה שכתבת זו טעות מרה. ראשית כל ישנו הרוב השקט. אבל מה שאתה מפספס הוא שהרבה דיונים מסתיימים באי-הסכמה על פני השטח, אבל הדיון עצמו עורר מחשבות אצל אחד מהצדדים, או שניהם. אני מרשה לעצמי לנחש שרוב הדיונים מסתיימים באופן כזה, ושרוב התזוזות של דעות, השקפות ואמונות של מי שאינו נמנה בד''כ על הרוב השקט מתרחשות באופן הזה. |
|
||||
|
||||
רגע אחד, נדמה לי שיש כאן אי-הבנה שבגינה אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אינני סבור "שדעות, תפישות ואמונות אינן בנות שינוי, ולכן שכל דיון פוליטי או פילוסופי אינו יכול להזיז אדם ממקומו"; נהפוך הוא - באותה פסקה ביקשתי לעקוץ את המחזיקים בהשקפה בלתי הומנית זו. |
|
||||
|
||||
כן אתה צודק. קח את הדברים שלי כמופנים כלפי מי שעדיין מחזיקים באמונה שהתבדתה בקרבך זה עתה. |
|
||||
|
||||
למה אתה טוען שאמונה זו התבדתה בקרבי זה עתה? מאז עמדתי על דעתי סירבתי לקבלה, תחילה רק מתוך התנגדות פרימיטיבית ובלתי מפורשת לדמות האדם העולה ממנה, ולאחר מכן - עת בעצמי זנחתי רעיונות ישנים ואימצתי אחרים תחתיהם - מתוך הבנה שהיא בלתי הומנית ושקרית. אדם אינו מסוגל לפקפק בתפישת עולמו כמעשה יום-יום, וזה מובן. אבל מי שטוען שאדם אינו מסוגל לעשות זאת בכלל, דן אותו לאומללות ולעליבות שאינו ראוי להן. |
|
||||
|
||||
בסדר, אז קח את הדברים שלי כמופנים כלפי מי שעדיין מחזיקים באמונה שהתבדתה בקרבך זה מכבר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |