 |
ההנחה שהשוק הולך לקראת השקתו של מכשיר נייד כל-יכול שישלב טכנולוגיות שהזכרת ואחרות (יכולת צילום וידאו דיגיטלי, נגן MP3 וכו') היתה הנחת העבודה בתעשייה לפני כשנה. מאז הבינו הרבה חברות שלמרות שעל פניו זה נשמע כמו כיוון הגיוני, ולמרות שמכשירים רבי-תכונות כאלה אכן יושקו בעתיד הלא-רחוק, לא סביר שמכשיר כזה ישלוט בשוק הגדול של הטלפוניה הניידת. הדרישות של המשתמשים מהטלפון הנייד שלהם, כפי שמגלים סקרים וקבוצות מיקוד למיניהן, סותרות ולעתים מפתיעות. למשל, הדרישה שמכשיר הטלפון יהיה קטן עומדת בסתירה לדרישה שה-PDA יהיה בעל מסך גדול ככל האפשר. הדרישה שמכשיר הטלפון לא יהיה רגיש מדי למכות ולנפילות עומדת בסתירה לדרישה שיהיה בו מסך צבעוני רגיש למגע. הדרישה שמכשיר הטלפון יפעיל יישומי Java או יישומים מתקדמים אחרים המתבססים על מערכת הפעלה משוכללת עומדת בסתירה לדרישה שהטלפון יהיה פשוט וקל להפעלה ושלא יסבול מבעיות של מחשבים ושל PDAs כמו וירוסים או תקיעות שדורשות אתחול של המכשיר. לא שאי אפשר ליישב את הסתירות הללו בהינתן טכנולוגיה מושלמת, אבל מכיוון שברור שלאנשים שונים יש דרישות שונות, גם המכשיר שהם ישאו בכיסם בעוד חמש שנים לא יהיה אותו מכשיר אצל כולם, ונראה שהאנשים שיעדיפו פונקציונליות על פני פשטות יהיו דווקא המיעוט.
עוד שינוי שצפוי בשנתיים-שלוש הקרובות הוא פתיחת שוק המכשירים למספר רב מאד של יצרנים. היום נשלט כמעט כל השוק בעולם המערבי ע"י ארבע חברות (מוטורולה, נוקיה, אריקסון, סימנס), ויש עוד כמה חברות מכשירים בעלות נוכחות במדינות מסוימות (כמו סמסונג ואלקטל), אבל מסתמן שינוי במגמה הזו כאשר עוד יצרנים מהמזרח הרחוק (למשל סוני, NEC, מיצובישי) נכנסים למשחק יחד עם עוד כמה חברות מערביות חדשות (כמו למשל RIM האמריקנית). משמעות הדבר היא שבניגוד למצב היום, בו כשאנו בוחרים טלפון סלולרי אנחנו בוחרים בין שלושה או ארבעה יצרנים אפשריים, בעוד שנתיים נעמוד בפני עשרות יצרנים בדיוק כמו שיש בשוק האלקטרוניקה הביתי. מצב זה יוביל לכך שכל יצרן ישתדל לבדל את עצמו באמצעות פונקציות חדשות במכשירים שהוא מייצר, והסבירות שיווצר תקן עולמי כלשהו לכל הטלפונים הניידים תרד עוד יותר.
לגבי החלוקה בין טלפון קוי וסלולרי, ישנם כבר כמה דגמים שאכן מבטלים לחלוטין את הצורך בטלפון קוי. בינתיים מדובר בדגמי טלפון המשווקים בעיקר לחברות ובעיקר בארה"ב, אך הם יודעים להיות במצב של cordless (כמו כל טלפון אלחוטי ביתי) בזמן שהם במשרד ולעבור למצב של סלולר כשהם רחוקים מדי מתחנת הבסיס. הנבואה הזאת למעשה כבר התגשמה, ועכשיו רק נשאר שהמחירים ירדו עד שהשירות יוכל להיות זמין גם לשוק הביתי.
לגבי קבלת הסכמתו של המנוי על מכירת נתוני מיקומו, כפי שכתבתי לערן טרומר, הבעיה כבר קיימת והנתונים מועברים בין חברות בלי שהמנוי הסכים לכך. אני מציע דרך בה אפשר יהיה לנהל את התהליך בשקיפות מקסימלית, שכן פגיעה גדולה יותר בפרטיות ממה שכבר מתרחש היום בשטח לא נראה לי שתהיה אי פעם. המודל שלי מנסה להקדים רפואה למכה, שכן אני צופה שבקרוב עלול המחוקק לאסור את העברת המידע הזה באופן גורף לכל גורם שהוא. איסור גורף כזה לא ישרת את האינטרס של חברות הסלולר וגם לא את זה של ציבור המנויים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש