|
"על פי מחקרים בעולם, אחת מכל שבע נשים ואחד מכל 11 גברים חוו גילוי עריות במשפחתם. כך נכתב במבוא לקובץ מאמרים בעריכת הד"ר צביה זליגמן והפרופ' זהבה סולומון, שראה אור באחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומרכז אדלר באוניברסיטת תל אביב, תחת הכותרת "הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות". אבל רק מיעוט המקרים מתגלים ורק קומץ מהנפגעים מגיעים לטיפול.
מרבית הטיפול בארץ מתמקד בקורבנות, מיעוטו באמהות לא פוגעות של מי שעברו תקיפה מינית במשפחה. טיפול במשפחה כולה, בשיתוף התוקף, כמעט אינו מתבצע, למעט ב"שילוב". "העבודה שלנו מבוססת על אמונה שלמרות הבגידה המחרידה שהתבצעה בבת או בבן המשפחה, אפשר לשאוב מתוך המשפחה כוחות אדירים לריפוי, להשבת תחושת הביטחון לנפגעים, לשיקומם ולהחזרת תחושת השייכות שלהם למשפחה", אומרת כץ-טשרני. "הטיפול במשפחה כולה הוא הדרך היעילה ביותר גם לצמצם את הסכנה שהנפגע יפגע בעתיד בילדיו".
|
|