|
||||
|
||||
תודה רבה באמת. לא ממש דאגתי מאף אחד מהם עד שהעלתם את הרעיון. מה שמטריד אותי בימים האחרונים הוא התסריט ההזוי שמישהי תחליט להתאבד בקפיצה מבניין גבוה ותיפול לי על התינוק. אני יודעת, הזוי מדי, לא יכול לקרות. הא! המציאות שוב מוכיחה את עליונותה על הדמיונות הפרועים ביותר שלי. אז אם תסלחו לי, אני לוקחת את בטן-התשיעי שלי ואת החתול ונכנסת מתחת למיטה. נתראה אחרי המבול. |
|
||||
|
||||
לא מתחת למיטה - 'כנסי *ל*מיטה, למיטה עצמה, עם שמיכה חמה, עם משהו טוב לשתות ועם ספר יפה, ובזמן שאת קוראת שירי לדרדק שבפנים איזה שיר נחמד, ושימות העולם. זהו. מתכון לשפיות. |
|
||||
|
||||
תראי, אי אפשר לגונן עליו לנצח. עוד שמונה-עשרה שנה הוא ימאס במתחת למיטה של אמא, וילך לקפוץ באנג'י בעצמו. לפי ההגיון הזה עדיף לתת לו לצבור ניסיון כבר מעכשיו, כדי שהוא לא ימות אח''כ. קחי אותו לעשות באנג'י. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מניסיון - אל תכניסי את עצמך לפוזיציות שאי אפשר לקום מהן אחר כך. |
|
||||
|
||||
ואת זה את אומרת לי אחרי שהתישבתי על הרצפה בניסיון לשכנע חתולה מבועתת שרעמים זה לא מסוכן ואפשר לצאת מהמקלט? |
|
||||
|
||||
אופסס, זה הזכיר לי משהו (וסליחה מראש, ובלי העלבות) : בימים שפרשת איציק מרדכי רק התחילה, בהתחלה דיברו רק על האשמות כלפי "אישיות פוליטית בכירה", ואחר כך על "שר בכיר", בלי איזכור שם. באותם ימים טילפנו מהרדיו ושאלו את דולי בן אליעזר אם ייתכן שזהו בעלה. היא ענתה שלא, משום שאם פואד אדיר הכרס היה נשכב על מישהי על הרצפה, הוא בשום אופן לא היה מצליח לקום (-: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |