|
תודה. אציין רק: 1. "וכמו כל תיאוריה, שיטה פילוסופית נבחנת בעיקר בשני פרמטרים: התבססות על מרב הנתונים ומידת היעילות שבה" זו הכללה שהמאמר היה יכול להסתדר בלעדיה. 2. הדבר שמיחד את הפילוסופיה של ימינו משאר העיסוקים התיאורטיים אינו הנושא שלה, מידת ה"אובייקטיביות" שלה או מידת ההצלחה שלה לעומת מערכות חשיבה אחרות. מה שייחד מאז ומעולם את הפילוסופיה הוא הדיון הפילוסופי. הרציונליות האנושית בהתגלמותה היא לא יותר מאשר היכולת לנהל דיון בצורה מסודרת, מדויקת, ביקורתית ומתורבתת. אם יש משהו משותף לכל התיאוריות הפילוסופיות מן העבר (לא חייב להיות) זה לא המסקנות שלהן או מושא חקירתן אלא אופי הדיון כפי שתיארתי קודם (היו כמובן יוצאי דופן). 3. ההתפתחות ההיסטורית של הפילוסופיה היא דיאלוג רב משתתפים שנפרש על פני אלפי שנים. היא הייתה ועדיין לדעתי המודל - המופת - לחשיבה אנושית רציונלית המגולמת בדרך בה דיון יכול להתקיים כאשר אין הסכמה. בדיון פילוסופי אף הנחה אינה מחוסנת מפני ביקורת וכולן פתוחות לדיון - זה בדיוק מה שלא נמצא במדע (בעיתות משבר), בדת (תמיד), באומנות (לעיתים) וכו'. מבחינה זו החינוך הפילוסופי הוא אולי החשוב מכל (כפי שטענו חלק מהיוונים העתיקים). הוא היחיד שלא מלמד אותנו מאומה פרט כיצד לדון.
|
|