|
ישנן דרכים ממוסדות יותר של אימוץ שהן לא שונות בהרבה ממכירה. שמעתי על סיפורים של אימוץ תינוקות ממזרח אירופה דרך סוכנויות אימוץ עם שלוחות ישראליות. התהליך אינו שונה בהרבה ממכירה, יש היצע, ביקוש, מחיר, באים לראות את התינוקות קודם בבתי יתומים, ואח"כ נעשה תהליך משפטי של וויתור על אפוטרופסות ע"י ההורים הביולוגיים, מעין הליך מהיר בבתי המשפט המקומיים. הכל חוקי לגמרי. השאלה איפה עובר הגבול מבחינה מוסרית. האם העובדה שיש גורם מתווך מספיקה על מנת להכשיר את התהליך? הרי גם בתהליך החוקי שתיארתי ישנם אילו הנהנים כספית מהעסקה... ברור שהפרטה כזו של תהליך האימוץ היא מסוכנת מוסרית, אבל קשה להתעלם מכך שישנם זוגות שבהחלט ראויים להיות הורים, שזוהי עבורם הדרך היחידה לאמץ, ומן הצד השני ישנם ילדים שזוהי עבורם הדרך היחידה לאת ממעגל המוסדות ולזכות במשפחה, וסוכניויות או מהוות עבור שני אלו פתרון. השאלה מי מפקח עליהם...
|
|