 |
מר ישראל הירש היקר!
עראפת אכן מת.אך הוא לא הותיר אחריו חלל רעיוני ערכי.
תמימות היא לחשוב שעם מותו של הגוף,קרי עראפת.מתה גם הדרך בה הוביל.קרי הרוח.עם כל מגרעותיו,וביזיונותיו מנקודת מבט מערבית,הוא הותיר אחריו מורשת,והיא לא לוותר לעולם.כל מי שיבוא אחריו פת"ח מתפורר,חמאס מתחזק,ג'יהאד איסלמי משתרך,ימשיך בדרך העיקשת של " לעולם לא נוותר ".
ברגותי ודומיו ע"פ רעיונך לא יאריכו ימים אם הם ינסו להיות "פרגמטים" וינחיתו רוח וותרנית על הפלשתינאים,והוא,הם,הן,יודעים זאת.אתם היהודים יכולים להתפלסף איש עם רעהו,לגלגל מילים,לכבס אידיאולוגיות,לבדות רעיונות.אך כל זאת יהיה בינכם לבין עצמכם.אף אחד עלי אדמות לא יסכים עמכם.סופו של דבר הישראלים יתקפלו.אתם יודעים זאת,הפלשתינאים יודעים זאת,וגם שאר העולם יודע זאת.אצל הפלשתינאים יש פרגמטיזם מסוג אחר,והוא :אם אני רוצה שררה בפוליטקה הפלשתינאית,
אני צריך לחיות,ולצורך קיומי,אני צריך כוחות מזויינים,
וכוחות מזויינים צריכים אמונה,ואמונה,מקורה בקוראן,והקוראן,בקוראן אין וותרנות.הקוראן קורא:סבלנות המאמינים,סבלנות.אם לא היום,אז מחר,לא מחר,מחרתיים,שנה הבאה,בעוד דור,או בעוד עשרות דורות,והמשנה היהודית מחרה אחריו:לא לעולם חוסן.על מר הירש.המציאות ממליצה:כדאי מאד שהישראלים יתחברו למציאות.המפסידה הגדולה תהיה ישראל.כי רק לה יש מה להפסיד,לפלשתינאים אין.אם אינכם מאמינים,צאו לשטח ותראו במו עיניכם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש