 |
|
 |
||
|
||||
 |
גידי הי, אתה נהדר, שמחתי לקרוא את סיפורך.... והציניות שלך.....אהבתי. אגב , גם לנכות שכלית חובה עלינו להתייחס בהבנה. ועכשיו ברצינות- נגעת בנקודה כאובה של החברה הישראלית. לצערנו עדיין לא קיימת קבלת השונה בחברה וההוכחה היא שלא רק האדם ברחוב אינו סובלני גם הרשויות מטעמי "תקציב" אינן עושות מספיק לשלב את השונה בחברה. שמי ליאורה ובחדשים האחרונים הצטרפת כחברת הנהלה בהתנדבות ל"אגודה למען העוור" הרצליה. אגודה המאגדת את כל השרון הדרומי ומרכזי. נגלה לפני עולם חדש. עולם עם מוגבלות ויחד עם זאת- עולם ללא גבולות. אל תדאג...אני לא קוראת לך להצטרף כחבר מועדון.(למרות שזה לא אסון כל כך גדול) להיפך אתה ועוד צעירים מקסימים כמוך צריכים להראות לנו דרך.אשמח לשוחח אתך ולקבל טיפים. למרות שרבים (לפי התגובות)חושבים שהמועדונים מיותרים, ישנם הרבה אנשים שהמועדון משמש להם בית ולא רק. אנחנו באגודה משתדלים כמיטב יכולתנו לתת כלים לחיי היום יום והעשרה, לאדם כבד הראייה או העוור. לדוגמה-שיעורי מחשב בשיטות המתאימות, שיעורי בישול(מישהו מהרואים ניסה לעשות חביתה בעיניים עצומות?) שיעורי מלאכה, תפירה, התעמלות כולל מכון כושר, נגינה האזנה מודרכת למוסיקה קלאסית ועוד ועוד ועוד - בימים אלו אנו מחפשים צעירים המעוניינים ללמוד גולף (כן כן לעוורים) - או- בשיתוף עם עמותת אתגרים-שייט מפרשיות להנאה או למטרת תחרות. מדהים לא?! אנחנו מארגנים קבוצה לריקודים- מה אתה אומר ניתן גם לרואים להצטרף?! לא נעשה אפליות! אני חושבת שזה גם המקום לקרוא למתנדבים-בואו להיות לנו עיניים. רבים מהעוורים הינם מבוגרים ,כל שעה שתתנו להם היא מבורכת. להקראת עיתונים ומסמכים, ללכת איתם לדואר, לרופא, לקניות או סתם לטייל ברחוב ולתאר להם מה רואים. אני יכולה להמשיך בלי סוף אשמח לתגובה ליאורה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה להבין למה אנשים צריכים להיתנדב כדי לכחת עיוורים לרופא או לטיל כשאני חולה אני עולה על האותובוס ואו על מונית אם אני ממש חולה וקופץ לרופא כשאני רוצה לטייל כל מה שעלי לעשות זה לקחת את המקל ולהחליט לאיזה כיבון לינסוע בארץ או בעולם יש גם עיוורים שיעדיפו לעשות את זה עם כלב לגבי מיסמכים תמיד קיימת האופצייה של ליסרוק אותם בתוכנת ליגטורה. לגבי ספרים מה שלא מוקלט בסיפריה אז באמת הקראה זה נהדר אבל אני לא היתי רוצה נגיד שמתנדב יבוא אלי להקריא לי ספרים מיתוך תחושת אני מקריא לעיוור פעם בשבוע. וזה ממש תורם לי המון הנתינה לדוגא אני ידוע כחובב מדע בידיוני אז אני אפנה לפורומים באינטרנט של חובבי הגאנר לקבל הקראה ואז מכיואן שההקראה באה מתוך מכנה משותף בדרך כלל נוצרים קשרים של מעבר כי בדרך כלל אנשים שאוהבים ספרים מסויימים גם אוהבים בדרך כלל את אותן סרטים מוסיקה ועוד. אני רוצה להאמין שאף אחד מהאנשים הקרובים אלי לא נימצא איתי מיתוך תחושת שליחות של אני כאן איתו כי אני מיתנדב אלה זהוא גידי הוא עיוור בסדר צריך לעזור לו בדברים מסויימים נגיד בקטע של הליכה או הרכבה או התכנה של דברים אבל חוץ מיזה איין יותר מידי שוני. חוג לריקודים טוב אני לא ממש חובב ריקודים אבל אם היתי אני מניח שהיתי קופץ לאלמבי 59 או לאומןן אולפוקוס בתל אביב ומקפץ לי למה צריך חוג מיוחד למה להגביל את החברים שלך לקומץ קבוצה במועדון עיוורים. האמת שאני מיסתובב עם התחושה והתשובה הזאת כבר 24 שעות ושמח שניתנה לי האופציה ליפרוק אותה כאן תודה איילים חביבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי גידי, הלוואי וכולם היו כמוך. אני מנועה מלהגיב בשם האנשים המבקשים עזרת מתנדבים, אני אעביר אליהם את המסר אתייחס אל תגובתם, ואם יסכימו אשתף אותך בצורה פרטנית. . אולם, באופן כללי, יש לנו באגודה גם הרבה אנשים מבוגרים שאינם בקיאים ברזי הטכנולוגיה , מחשבים, אינטרנט וכ'ו ביניהם גם מתעוורים ''חדשים'' שהתעוורו עקב מחלה זו או אחרת, תאונות למינהן ועוד. אלה זקוקים לחיזוק הבטחון העצמי נקווה שבעזרת עזרה תרגול והבאת דוגמאות נצליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לגידי, אני מוותר על האיחולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צב''ר בא''מ (צחוק בריא בלי אזהרה מוקדמת). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |