 |
"ככל שהרפואה הופכת מתגוננת יותר, מוצגים בפני החולה יותר ויותר נתונים לפני ביצוע של כל הליך רפואי".
אולי, אבל יש פה בעצם תהליך הרבה יותר גדול מאשר "רפואה מתגוננת" לבדה. בשנים האחרונות התרחשה מהפכת מידע רפואית שבמסגרתה הרבה יותר מידע רפואי זמין להרבה יותר חולים (או צרכני מערכת הבריאות). זה קשור כמובן להטמעת האינטרנט והאתרים הרפואיים, כמו גם לשינוי התפיסה של רופא המשפחה כ"נותן שירותים" (לפעמים אחד מני רבים, שאפשר להחליף אותו במידת הצורך) ולא כ"אבא גדול" שעל פיו יישק דבר.
מצד שני, המידע הזמין לא תמיד מבוסס, מעודכן או רלוונטי, ופתאום המערכת אמורה לתפקד בתנאים שבהם החולים מצוידים בחצי-מידע, בפסאודו-מידע ואף במידע שקרי. ראיתי אנשים שמקבלים תוצאות בדיקת דם, בודקים באינטרנט מה משמעותו של כל ערך, נכנסים לחרדות ומחליטים שיש להם אנמיה, סכרת או איידס, בלי שום ביסוס. צורת החשיבה הזו מקשה מן הסתם על עבודתם של הרופאים, גורמת להם להרגיש פחות יעילים, יותר מתוסכלים. אבל אם מסתכלים על טובת החולה, מה האלטרנטיבה?
לגבי יידוע החולים על הסיכונים הסטטיסטיים בבדיקות - גם כאן יש מילכוד גדול. אכן, חולים נכנסים ללחץ ולעיתים מקבלים החלטות שגויות בגלל מידע סטטיסטי מיותר לכאורה. לי זה מוכר מבדיקת מי השפיר - אין הריונית שלא התלבטה איזה סיכון משמעותי עבורה יותר, הסיכון שבבדיקה או הסיכון שבתוצאה, כאשר הראשון מדויק ב-100% והשני רק ב-60% (בדיקת חלבון עוברי). מדובר בכלל בשאלה פילוסופית ולא סטטיסטית, אבל ההתלבטויות כוללות תמיד סיכון של 1:200.
וגם כאן, כבר אי אפשר להחזיר את הגלגל אחור - אם הרופא לא יידע חולים על הסיכון שבבדיקה פולשנית מסוימת, הוא לא רק יהיה חשוף לתביעות, אלא מעשית לא יוכל להמשיך בתפקידו בתוך השוק הפתוח של הרפואה היום. החולים פשוט יקומו ויילכו משם לרופא אחר. הגישה הפטרונית כבר לא עובדת היום - וזה כנראה גם לטוב וגם לרע.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש