|
||||
|
||||
כבר שנים שאנו למדים שאנשי ציבור ובכירים למיניהם אינם מתרגשים בקלות ואף שמחים להימנות על אלה שכנגדם הוגש כתב אישום. רבים אף מחייכים לעצמם בגאווה בלתי מסותרת שסוף סוף הם זכו להימנות על אותה איליטה שעומדת למשפט. כמובן שהם דואגים לכיסוי משפטי ראוי שיוציא אותם בקלות. פתאום קם אדם והופך את הסדר הטוב. פתאום יש מי שלא רק שלא מתגאה על החשדות אלא אף בוש בהם. אני בהחלט מוריד את הכובע. אולי עדיין לא אפסה תקווה. |
|
||||
|
||||
כאילו לא מצליחים להתקדם :-( |
|
||||
|
||||
לפי דעתך על האשם לקחת אחריות ולהתאבד?? האם לקחת אחריות זה לא להיות מורשע ולקבל דין בית משפט? אם האיש אשם ומוסרי אל לו להתאבד אלא להודות באשמה ולקבל כל עונש שיטילו עליו |
|
||||
|
||||
אני בהחלט מסכים. רק רציתי להסב את תשומת הלב לעובדה שפה לא הייתה בריחה מאחריות מהנוסח המקובל. אני בעצם יוצא נגד כל אלה שבורחים מאחריות ומסתובבבים מדושני עונג כאשר הם לא מצליחים להתפס בהרשעה פלילית. מכעיס אותי שאנשים לא יודעים לומר ''אמנם לא הורשעתי בפלילים אך הסירחון יצא ואיני כשיר עוד לתפקידים מסוימים''. להפך הם מרשים לעצמם לנפנף ב''זכאותם'' גם כאשר היא מחוסר הוכחות. ציינת את השוני הרב שמצאתי אצל אדם זה. אני בהחלט מקווה שכחברה נדע ללהסתייג מאנשים שפועלם אולי לא מספיק להרשעה פלילית אך הסירחון הציבורי נודף מהם. הגיע הזמן שנדרוש מנבחרים התנהגות יותר ה ג ו נ ה גם היא לא פלילית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |