 |
אם הבנתי נכונה את הצעתך הרי שבבסיסה עומדת הטענה כי החלטתו של הרוב אינה מתבססת בעיקר על קריאת מצע המפלגות ושקילת הנתונים העומדים לפניו באופן לוגי והגיוני, והגעה למסקנות על סמך כל אלו, כי אם שאיפה למה שניתן אולי לכנות בהשאלה "המכנה המשותף הנמוך ביותר".
אם כך הוא הדבר, הרי שלא הבאת בחשבון את העובדה כי קביעה זו היא אחד מיסודות הבסיס של הדמוקרטיה, ושיטתך אינה דמוקרטיה כי אם משטר טוטליטרי שמכבד את זכויות האדם...
הבה נעשה הבחנה ברורה - דמוקרטיה היא אומנם יצור אמורפי וישנן וריאציות שונות לקיומה, אך בבסיסה עומדים מספר תנאים בסיסיים החייבים להתקיים - והזכות לבחור ולהבחר הינה אחד מהם; בלעדי זכות זו, גם אם שאר זכויות האדם והאזרח מכובדות במלואן, אין משטר דמוקרטי.
במה שונה שליטת האליטה ההשכלתית משליטת האליטה הכלכלית (והרי הם אלו שיוכלו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בנושאי הכלכלה, לשיטתך), הפיזית, הגזעית, הדתית וכו'?
בכולן מתבטא אותו העיקרון של שלילת זכותו הבסיסית של אדם לקחת חלק פעיל בעיצוב גורלו ובקביעת הדרך של מדינתו, על סמך פרמטר כלשהוא בחייו.
אומנם בשיטת ה"דמוקרטיה האליטרית" ישנה האופציה לקבל את זכות ההצבעה באמצעים של רכישת ידע והשכלה, ובכך היא שונה מרוב שאר סוגי המשטרים הטוטאליטריים, אך זוהיא אופציה תאורטית בלבד - האם לאדם שלא עבר את מבחן ההשכלה הבסיסי ע"מ להשפיע על מהלך חייו תהיה האפשרות להקדיש זמן ומאמצים לרכוש השכלה זו? האין זה סביר שהאליטה המצביעה תשאוף להקל את מצבה החומרי, זאת ע"מ שתוכל להשאר אליטה מבודדת ומנותקת שכזו (לשמר את זכויותיה הבלבדיות תוך הסתתרות תחת איצטלת הדמוקרטיה), בעוד שאר "אזרחי" המדינה נאלצים להוציא את לחמם בדוחק ולרכוש השכלה באותו הזמן?
אני מסכים שישנו פרדוקס בשיטה הדמוקרטית בכך שהיא מאפשרת פתח פה לאלו הקוראים לפגוע בה ולהחליפה במשטר אחר, אך זוהיא פגיעה שניתן (וצריך) לסבול, משום שדיכויה בעצם יממש למעשה את מה שהוא מנסה למנוע - פגיעה בדמוקרטיה.
אשמח להערות ולהארות, גלעד
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש