|
||||
|
||||
עיון במפת ההצבעה בארה"ב, ובפרט במפה מפורטת על-פי מחוזות, מראה בצורה מדהימה את החלוקה בין מצביעי בוש למצביעי קרי. מצביעי קרי מרוכזים בצורה יוצאת מן הכלל בערים הגדולות; מצביעי בוש מגיעים מאמריקה של הכפרים והעיירות הקטנות. מעניין שחלוקה לפי מפתח גיאוגרפי כזה בישראל היא הרבה יותר סבוכה, כאשר בפירוש יש לימין מקורות כוח בערים גדולות (למשל ירושלים) ולשמאל מקורות כוח באזורים כפריים (הקיבוצים) |
|
||||
|
||||
בארה''ב, כמו בישראל, החלוקה היא יותר על בסיס אתני מאשר גיאוגרפי. פשוט בארה''ב החלוקה הגיאוגרפית והחלוקה האתנית הרבה יותר חופפות. |
|
||||
|
||||
אנא הסבר ונמק - מה פתאום חלוקה אתנית? המדינות ההיספניות התחלקו שווה בשווה בין בוש לקרי, והקהילה השחורה כמעט ולא מצביעה כלל. |
|
||||
|
||||
הערים הגדולות הן מרכזים של מהגרים, ושם אכן היה מרכז הכוח של קרי. |
|
||||
|
||||
ועדיין ההצהרה הקודמת שלך מאוד לא נכונה. יש יותר היספנים בפלורידה, טקסס או ניו מקסיקו מאשר בכל אחת מהמדינות בצפון-מזרח ארה''ב (להוציא ניו-יורק), וגם המהגרים בערים כמו ניו-יורק או סן-פרנסיסקו מצביעים בשיעורים נמוכים. אני הייתי דווקא טוענת שהחלוקה היא תרבותית (כמו שכבר הפנה כאן מישהו למאמר של ארי שביט ב''הארץ'', כמו שאפשר לקרוא בכל עיתון אמריקאי, וכמו שאני חווה מדי יום כתושבת ניו-יורק) - חילוניות מול דתיות, מודרניות מול ערכי משפחה מסורתיים, ליברליות מול שמרנות וכיו''ב. |
|
||||
|
||||
אותו הדבר גם למפלגת העבודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |