 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זה הדבר הזה? יש פה אמנם כמה "סוכריות" שניצה הייתה יכולה לחתום עליהם (כמו שירות לאומי לכל וחובת הצהרת נאמנות), אבל התכנית ככלל עוקפת את שרון משמאל בלי פחד. איך אפשר להבין את ההתנגדות של ליברמן ושותפיו לפינוי של כמה התנחלויות בעזה ובשומרון בתכנית ההתנתקות, כאשר התכנית הזו שלו תצטריך פינוי מאסיבי של התנחלויות רבות ושל יישובים בואדי ערה, או לחילופין השארתם בתחומי המדינה הפלסטינית. מישהו מוכן להסביר לי את ההיגיון (המדיני, הפוליטי) במצב הזה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פתרון הבעיה הדמוגרפית. ליברמן רואה בהתנתקות הפסד כפול: מצד אחד, אנחנו מקטינים את הארץ, ומצד שני, אנחנו משאירים אוכלוסיה ערבית גדולה עם ריבוי טבעי גבוה, כאזרחים שווי זכויות. בתוכנית שלו, אנחנו אמנם מוותרים על חלק מהשטח, אבל בתמורה מקבלים טוהר אתני. במונחים של בלבן, אני מניח שהוא בטלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קטן: כך *גם* אנו מקבלים טוהר אתני, (בתכנית של שרון רק הערבים מקבלים טוהר אתני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להבין מכך שליברמן אינו מתנגד באופן מוחלט לפינוי התנחלויות , אלא רק טוען שהפינוי הכלול בתכנית ההתנתקות אינו מביא תמורה כלשהי, ואילו זה הכלול בהצעתו מביא תמורה (פתרון הבעיה הדמוגרפית). מנקודת המבט שלי (הרחק משמאל) זו התרחשות חיובית ביותר: היא מצמצמת עוד יותר את מחנה "אף שעל", והופכת את עניין פינוי ההתנחלויות לחלק הגיוני מהסדר עתידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם ליברמן היה אי פעם חבר במחנה "אף שעל", או, ליתר דיוק, במחנה "ארץ ישראל השלמה". ליברמן חסר את הרקע היהודי-משיחי1. הגישה שלו, שמשקפת, דומני, את גישתם של רבים מעולי ברה"מ שבחרו בדרך הימין, היא גישה של סלידה גרידא מהערבים, ולאומנות קיצונית. ההתנתקות, במחנה הזה, לא נתפסת כ"ויתור על אדמות מולדת" אלא אך ורק כ"כניעה לטרור". אם בעזה לא היה אף ערבי אחד, וישראל הייתה מחליטה להעביר את השטח לצרפת כמחווה של רצון טוב, ליברמן לא היה מתנגד. הבעיה שלו היא עם מראית העין של הויתור (והשווה זאת למלחמה בין רוסיה לצ'צ'נים. התפיסה היא דומה). שים לב באיזה שיוויון נפש ליברמן מדבר על הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל - האנטיכריסט של חבריו למפלגה. הוא אינו רואה עין בעין עם אותם חברים, משום שהוא לא מבין מה כל כך מוצלח בגדה המערבית (או המזרחית) - להפך, זה סתם עוד מקום עם ערבים. ההפטרות מהערבים היא שמנחה אותו, ולא אידיאולוגיה של אף שעל. אפשר להגדיר את האידיאולוגיה שלו כמורכבת משני חלקים: "אף ויתור" ו"אף ערבי". 1 "משיחי" הפך למילת גנאי, אבל אני מתקשה למצוא מילה מתאימה יותר. הכוונה אינה למובן השלילי של המילה, אלא לתפיסה הרואה בארץ ישראל הבטחה אלוהית לעם ישראל - אותו השקפה שבגין החזיק בה, למשל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |