|
||||
|
||||
האם עדיין אנו יכולים לקרוא למשטר דמוקרטי אם הוא עומד לבחירה? יותר ויותר נדמה לי כאילו השלטון נקנה בכסף. יותר ויותר מחקרים נעשים על הפסיכולוגיה של ההמונים ונראה שהיא אכן מניבה תוצאות. כל היועצים והיחצנים מבינים את השיטות שעובדות והמועמדים צריכים יותר כסף כדי לישם שיטות אלה. בסופו של דבר הפרט אמנם בעל בחירה חופשית אך ההמון נטול בחירה כזו. (למרות שזה נשמע אבסורדי על כך בעצם מתבססת הפסיכולוגיה של ההמון). לשיא מגיעים הדברים בבחירות אלה שעיתונים עומדים רשמית מאחורי מועמד זה או אחר. (איך הם יפקחו על מעלליו של מי שהם העלו לשילטון?). נראה אם כן שכדי לבסס את עצמך בתודעת הציבור עליך לקנות השפעה בעיתונים מתאימים ובתחנות רדיו מתאימות וכבר עשית הרבה יותר מאשר להציג עמדה שתלמד על כוונותיך. וכידוע התקשורת נשענת על רווחים. כסף עונה על צרכים ורצונות. מוזר שאחר כך מתפלאים על ההשחתה עקב הצמידות של הון ושילטון אך הרי כך בכלל ניתן להגיע לשילטון. אולי הגיע הזמן לחלופות אחרות? כדי לעשות זאת אנו זקוקים לעזרת הגופים השולטים במערכת. כגון כנסת ממשלה ובתי משפט. אך גם אחד מהם כבר מזמן אינו רשויות עצמאיות אז מי יושיענו? |
|
||||
|
||||
האמת היא שכל חלופה שעולה לי בראש נראית לא מעשית אבל אני אישית מתגעגע לאסיפות כיכרות או אולי בימינו אסיפות אינטרנט שיהיו פתוחות לכל. בכל מקרה יש לדעתי למדר את התקשורת מהסיפור. כמו כן הייתי מציע שכל מועמד יציג את הונו האישי ומקורותיו. כדי שנוכל ללמוד קצת על יושרו ונכיון כפיו. מציק לי שמועמדים נראים כאילו הם מחוברים לבוחר בעוד שבפועל אין להם מושג איך חי רוב ציבור הבוחרים. לי אין ספק שהמועמדים האחרונים לראשות הממשלה למשל לא חיו כבר הרבה מאוד שנים ממשכורת ממוצעת ודאי לא ממשכורת חציונית הנהוגה בארץ. עוד הייתי רוצה לראות שאכן כל אזרח (ודגש על כל) יוכל להציג מועמדות ולא רק אלה המקושרים להון. לכן יש להגביל את תקציב המועמד. מועמד שחרג מתקציבו יאלץ לפרוש אולי? אין לי את כל התשובות ולכן אני מהרהר אולם אני חש כי בשיטה הנוכחית "עובדים עלי" ובעצם אני משתתף במשחק מכור מראש ובהרבה כסף. |
|
||||
|
||||
הבעת תמיכה של עיתונים באחד המתמודדים בבחירות היא מסורת אמריקאית בת מאות שנים, ולא ''שיא'' חדש. |
|
||||
|
||||
ראשית זה עדיין לא הופך את זה ראוי ושנית בעבר הייתה גם אידיאולוגיה מאחרי העיתון היום פשוט הכל הפך יותר ממוסחר ונשען רק על כסף. |
|
||||
|
||||
לפי כמות הדיונים והפתילים, ובעיקר מידת האמוציות המושקעות בנושא, נראה שמסחור והשענות על כסף גם היא אידיאולוגיה. |
|
||||
|
||||
אז מה כן יהפוך את זה לראוי, פרט לחותמת הכשר של בד"ץ המהרה"ר? לא נכון. באמריקה, התקשורת מאז ומתמיד הייתה עצמאית ולא מקושרת באופן פורמאלי למפלגות. |
|
||||
|
||||
חוץ מתחנות ספציפיות כגון "air america" http://www.airamericaradio.com/ למשל שמזוהות באופן מובהק עם מפלגות. מעניין לראות את הפילוח - הרפובליקנים מעדיפים שידורי רדיו, על פני תמונה טלוויזיונית כנראה בשל אותו דיבייט מפורסם בין קנדי לניקסון http://www.museum.tv/archives/etv/K/htmlK/kennedy-ni... |
|
||||
|
||||
אם בסיס הדמוקרטיה הוא שניתנת לכל אזרח הזכות להיבחר הרי שצריך למצוא דרכים למימוש הצהרה זו. כיום יכול להיבחר רק אזרח עשיר. כתבה שהתפרסמה בשבוע האחרון הציגה סף של 2 מליון שקלים כדי שמועמד יהנה מסכוי סביר להכנס לכנסת. אני רואה את המצב באנלוגיה לבתי משפט. גם כאן כבר לא סוד שבארצנו הכסף מזכה את העבריין או מקל על גזר דינו. גם כאן אני חושב שאנו מאבדים את הבסיס של מערכת המשפט לפיו כולם שווים בפני החוק. הדברים האלה משפיעים באופן ישיר ועקיף על המרקם החברתי שלנו. חוסר אמון במערכות השלטון כבר תפס תאוצה. אם אנחנו חפצים במדינה מתוקנת עלינו למצוא אפיקים כדי לישם עקרונות אלה. אחרת נצטרך להתמודד אתם בתיד מנקודת מחלוקת חברתית הרבה יותר מסובכת. |
|
||||
|
||||
הקמפיין של בוש הוציא כ 1.2 מליארד דולר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |